בריאיון ליומן הצהריים של רדיו 90 עם יוסי הדר, העלתה אם מנתניה את סיפורה הכואב של בתה בת השמונה, שלדבריה סובלת מדחייה חברתית בבית הספר. "חרם זו אולי מילה גדולה, אבל הבת שלי מוצאת את עצמה לבד כמעט בכל הפסקה", סיפרה האם יעל.
לדבריה, "היא מדברת ובוכה ואומרת שהיא צריכה להיות עם הבנים, כי אף חברה לא רוצה לשחק איתה. היא רק רוצה חברה אחת לפחות". האם מתארת כיצד ניסתה שוב ושוב לפנות למערכת החינוך: "פניתי המון, למורה, למחנכת וליועצת. הרגשתי סוג של אטימות מוחלטת. אמרו לי שזה טופל, אבל בפועל שום דבר לא קרה".
במהלך הריאיון הדגישה יעל כי עשתה מאמצים אישיים לעזור לבתה: "הזמנתי אליי הביתה ילדים, ניסיתי לגשר, אבל הבעיה היא בבית הספר. אני לא שם – המחנכת שם. אני רוצה שיעזרו לי בשביל לעזור לילדה שלי".
לאחר למעלה משנה של פניות ובקשות לפגישה עם מפקחת משרד החינוך יחד עם צוות בית הספר, על מנת שהפיקוח החיצוני יכיר בנעשה, והתעקשות הצוות החינוכי לפגישות אך ורק עם צוות בית הספר, ולאחר תקרית בה, לדברי האם, מנעה המורה בכיתה מביתה לאכול בזמן האוכל תוך שהיא צועקת עליה, ובכיה שובר הלב של בתה על סבלה ובדידותה, החליטה האם לפני כשבוע להשאיר את בתה בבית עד להתערבות גורמי פיקוח מקצועיים שיסייעו לה.
בתגובה לטענותיה של האם, ולפרסום אחד מהסרטונים שתיעדה האם את שברון הלב של בתה הבוכיה ברשתות החברתיות, בו בתה בוכה בייאוש שהיא רוצה חברה, מסרה דוברות עיריית נתניה התייחסות המבטלת את טענות הילדה והאם וטענה כי "אין מדובר במקרה של חרם או דחייה חברתית. מנהלת בית הספר ומחנכת הכיתה פועלות במסירות רבה להעצמת כלל התלמידים, לרבות הילדה המדוברת, כאשר תלמידי הכיתה מפגינים כלפיה יחס תומך. לצערנו, האם בחרה לפרסם טענות שאינן תואמות את המציאות, ובשל צנעת הפרט לא ניתן לפרטן".
העירייה הוסיפה כי האם הוזמנה לפגישה לשם שיח והידברות אך הציבה תנאים לקיומה (נוכחות מפקחת), וכי נכון לעכשיו הילדה אינה מגיעה לבית הספר. "צוות החינוך פועל על פי חוק ביקור סדיר בנושא, ואנו מזמינים את התלמידה לשוב לספסל הלימודים ולהשתלב במסגרת החינוכית התומכת", נכתב בתגובה.
יעל דחתה את הדברים וטענה כי נעשה כל שביכולתה כדי לשוחח עם גורמי החינוך. "הפניות שלי נענו בזלזול, לא קיבלתי מענה. איך ייתכן שאין לי תקשורת עם המחנכת, כשהילדה חוזרת כל יום בוכה בהיסטריה? היא סיפרה שהשפילו אותה, שצרחו עליה, שלא נתנו לה לאכול עם כולם. אני פונה תמיד בצורה מכובדת ויפה, אבל פשוט מתעלמים ממני".
לדבריה, בשל חוסר האמון שנוצר, היא פנתה לייעוץ משפטי: "החלטתי ללכת עם זה ברמת עורך דין. ברגע שמורה הופכת משהו פרטי לציבורי ומסיתה הורים, זו כבר בעיה".
המאבק של יעל ובתה חושף שוב את הפער שבין תחושת ההורים והילדים לבין התפיסה של מערכת החינוך, ואת השאלה הגדולה, האם יש בידי בתי הספר הכלים והרגישות הנדרשים לטפל במקרי דחייה חברתית לפני שהם הופכים לחרם של ממש.
תיעוד וידאו: אחד מהסרטונים המתעדים את הקושי החברתי שמתארת הילדה
התייחסות עיריית נתניה: " אין מדובר במקרה של חרם או דחיה חברתית. מנהלת בית הספר ומחנכת הכיתה פועלות במסירות רבה להעצמת כלל התלמידים, לרבות הילדה המדוברת, כאשר תלמידי הכיתה מפגינים כלפיה יחס תומך. לצערנו, האם בחרה לפרסם טענות שאינן תואמות את המציאות, ובשל צנעת הפרט לא ניתן לפרטן. יצוין כי האם הוזמנה לפגישה בבית הספר לשם שיח והידברות, אך הציבה תנאים לקיום הפגישה ואין זו הפעם הראשונה. נכון לעכשיו, האם אינה שולחת את בתה לבית הספר. צוות החינוך פועל על פי חוק ביקור סדיר בנושא. אנו מזמינים את התלמידה לחזור לספסל הלימודים ולהשתלב שוב במסגרת החינוכית התומכת, המיטיבה והמכילה. מערכת החינוך בנתניה עוסקת באופן קבוע במניעת דחיה חברתית וחרם ובהעלאת החוסן האישי בקרב תלמידים."
הקשיבו לראיון המלא
