סוגיית ההגנות הימיות והיבשתיות על חופי ישראל שבה ועולה לדיון ציבורי. בדיון שנערך בכנסת הציגה עמותת צלול נייר עמדה חריף, בו נטען כי הקמת שוברי גלים לאורך החופים לא רק שאינה מהווה פתרון אמיתי, אלא אף יוצרת נזקים חמורים לחופים ולמתרחצים.

לדברי ד"ר יובל ארבל, סמנכ"ל ים וקשרי ממשל בעמותת צלול, הבעיה נעוצה במדיניות ממשלתית מקוטעת: "החברה להגנת המצוקים הוקמה כדי לתת פתרון, אבל היא מוסמכת לעסוק אך ורק בהגנות ימיות. המשמעות היא שהרשויות המקומיות נאלצות לממן בעצמן את ההגנות היבשתיות – וזה לא קורה בפועל. נוצר מצב שבו המדינה מקדמת פתרונות ימיים גם כשאינם נכונים, בעוד ההגנות היבשתיות נדחקות הצידה."

ארבל הדגיש כי לא בכל מקום הפתרון טמון בשוברי גלים: "יש מצוקים שחייבים לטפל בהם ביבשה, בביסוס, בקירות תומכים, או בטיפול נכון בניקוז שמונע סחיפה. במקרים אחרים, הפתרון הימי צריך להיות חכם יותר, כמו ריפים מלאכותיים או שוברי גלים מטובעים. אלו שיטות שמיושמות בעולם, באוסטרליה, בפלורידה ובמדינות נוספות, ומאפשרות גם הגנה לחוף וגם שמירה על הנוף ועל פעילות הגלישה."

ביקורת חריפה הופנתה כלפי שוברי הגלים המוקמים כיום: "שוברי הגלים בולטים שני מטר מעל פני הים, חוסמים את קו האופק ופוגעים בחוויית הביקור בחוף. הם מצמצמים את האפשרויות לספורט ימי, יוצרים מוקדי זיהום ופסולת, ובעיקר מגבירים את הסיכון לטביעות. הזרמים והמערבולות ליד שוברי הגלים מפתיעים מתרחצים לא מיומנים וגורמים למקרי טביעה מדי קיץ."

עמותת צלול דורשת לעצור את התוכניות להקמת שוברי גלים חדשים, ובמקום זאת לקדם פתרונות יבשתיים בני קיימא לצד חלופות ימיות מתקדמות. "אנחנו לא מבקשים לפרק את מה שכבר קיים," מדגיש ד"ר ארבל, "אבל אסור להוסיף עוד שוברי גלים. זה לא פתרון , זה בעיה שמחמירה משנה לשנה."

הקשיבו לראיון המלא