מזה שנים, שרחוב הרצוג, הסמוך לשכונת קריית צאנז בנתניה, הפך לזירת כאוס תחבורתי שמסכן את בטיחות הציבור וחושף את תושבי הרחוב למפגע רעש עוצמתי, זיהום וחסימות תנועה. תיעודים שוטפים מהשטח חושפים עומסים קשים של אוטובוסים מרובים, חוסר סדר מוחלט בתנועה, ומצבים מסוכנים החוזרים על עצמם מדי שבוע, בעיקר בשעות הגעת נוסעים מאזורי מגורים חרדיים.
וזאת כתוצאה מכך שבתחנת אוטובוס אחת בלבד עוצרים מעל ל-15 קווים שונים המופעלים על ידי חמש חברות תחבורה ציבורית. שני נתיבי נסיעה נחסמים לעיתים תכופות בידי האוטובוסים, וכתוצאה מכך כלי רכב פרטיים נאלצים לסטות אל אי תנועה או לנסוע בנתיב נגדי, תמרונים שמסכנים את הנהגים ואת הולכי הרגל כאחד.
למרות פניות מתמשכות מצד התושבים לאורך השנים, התגובה המוסדית חוזרת על עצמה: "הנושא בטיפול". כבר בשנת 2022 נמסר לתושבים מעיריית נתניה וממשרד התחבורה כי התחנה תועבר למיקום בטיחותי ונוח יותר, אך מאז לא חלו שינויים ממשיים בשטח. גם השבוע שבו ונמסרו תגובות כמעט זהות, המעידות כי עדיין נבחנות חלופות.
מבדיקת המידע עולה כי העירייה טענה שפנתה רק לאחרונה למשרד התחבורה, בעוד בעבר דווח כי הפנייה נעשתה כבר לפני מספר שנים. אי ההתאמה הזו מעלה תהיות קשות באשר להתנהלות הרשויות ולרצינותן בטיפול בבעיה.
רינת דהן, תושבת רחוב הרצוג, משתפת בתחושת חוסר האונים: "שלוש שנים הם אומרים 'מטפלים'. תחנה אחת פשוטה, שאין בה אפילו מקום לאוטובוס יחיד, הפכה לתחנה מרכזית בפועל עם 16 קווים לפחות. הם עומדים שם בלי נהג, חוסמים את הכביש. זה פשוט מערב פרוע". לדבריה, מדובר לא רק בעומס אלא גם בבעיה בטיחותית חמורה: "יש שם בית אבות, ילדים קטנים, מבוגרים. אנשים עולים על אי תנועה ונוסעים נגד הכיוון — רק כדי לעקוף את האוטובוסים שחוסמים את הדרך. זה עניין של זמן עד שיקרה שם אסון". לטענת רינת דהן , היעדר טיפול נובע משיקולים פוליטיים: "במקומות אחרים העירייה כן טיפלה, בתחנת אוטובוס ברחוב פתח תקווה למשל, היא הועברה במהירות בגלל עומס. פה פשוט חוששים. זה הכול פוליטיקה. זה לא קשור לדת ולא לגזענות, אלא פשוט לחשש להתעמת עם קהילה מסוימת".
רינת מוסיפה שהבעיה מחריפה במיוחד ב"מועדים חמים" מבחינת התחבורה: "בימי שישי ובמוצאי שבת הכביש קורס. ובין הזמנים? עשרות אוטובוסים ביום. זה בלתי נסבל. ילדים בוכים, יש צפירות מהבוקר עד הלילה. פשוט חיים בצל תחנה שלא אמורה להיות שם".
משרד התחבורה, בתגובתו, טען כי העברת התחנה לרחבת כורכר בתוך קריית צאנז אינה אפשרית, אך הוסיף כי נבחנים פתרונות נוספים, כולל חידוד נהלים מול החברות המפעילות והעברת חלק מהקווים לתחנה חלופית ברחוב המלכים, כ-500 מטר מערבה.
בקרב התושבים גובר התסכול מהפער בין ההבטחות לבין המציאות.
"זו לא תגובה. זו השתקה", אומרת דהן. "רק אחרי שיקרה אסון, אולי יתעוררו. אבל למה לחכות לאסון?"
הקשיבו לראיון המלא
