בעמק חפר גוברת ההתנגדות לתוכנית להקמת מתקן התפלה ואגירה בפארק התעשיות שבתחום המועצה. מדובר ביוזמה שמקורה בתוכנית שאושרה לפני כעשור במסגרת תוכנית מתאר ארצית, להקמת מתקן התפלה בהיקף של כ+200 מיליון קוב מים בשנה, לצורכי המשק הישראלי. בהמשך, בעקבות הסכם מים שנחתם בין ישראל לירדן, הוחלט להגדיל את היקף המתקן כך שיספק 400 מיליון קוב מים בשנה, מה שמצריך הרחבה ניכרת של התשתיות.
בדיון שנערך לאחרונה בוועדה לתשתיות לאומיות, הציגה מועצת עמק חפר את התנגדותה הנחרצת לתוכנית המורחבת. בין הנימוקים שעלו: פגיעה בשטחים הפתוחים, בחקלאות ובנוף, חשש ממטרדי רעש, מגבלות פיתוח הנובעות מקווי חשמל עיליים, והסכנה למבנים ויישובים סמוכים.
בריאיון ליומן הצהריים של רדיו 90 עם יוסי הדר, אמרה ראשת המועצה, גלית שאול, כי השינוי שהובילה המדינה הפך את הפרויקט כולו לבלתי סביר. לדבריה, "במשך שנים תכננו מתקן בקפסיטי מסוים, בגודל מתאים, בצורה שלא תפגע ביישובים. פתאום ביום אחד החליטו להכפיל את המתקן, וזה שינה לגמרי את כל מערך הכוחות".
לדבריה, רק זמן קצר לפני הדיון קיבלה המועצה את תסקיר ההשפעה על הסביבה: "היה לנו יומיים להבין מה הולך לנחות עלינו. כשהבנו את גודל ההשפעות, היינו פשוט המומים ובעיקר מהעובדה שכל הדרישות שלנו לא התקבלו".
שאול הסבירה כי המועצה אף הציעה חלופות רבות למיקום המאגר הנלווה למתקן ההתפלה: "הצענו 13 חלופות – כולן בתוך שטח המועצה. לא אחת מהן נבחרה. להפך, בחרו חלופה שאנחנו לא רק מתנגדים אליה, אלא שהיא גורמת לנזק עצום ליישוב שלם, אלישיב. הקרקעות החקלאיות שם פשוט ייעלמו".
לדבריה, המדינה מתעקשת לקדם את התוכנית למרות הפגיעה המשמעותית בתושבים: "המדינה רואה בזה אירוע לאומי ודורסת הכול בדרך. אנחנו לא נגד התפלה, אבל מכאן ועד דריסת כל דבר אחר, זו טעות. במקום לשתף פעולה, דוחפים אותנו להילחם. זו שערורייה לייצר תוכנית כזו".
שאול הוסיפה כי המועצה החלה בהיערכות למאבק משפטי וציבורי: "אנחנו מגישים את ההתנגדויות, מגייסים גורמים מקצועיים ועורכי דין, וניאבק. אם המדינה רוצה לבזבז כספים על מלחמות במקום לשבת עם הרשויות ולמצוא פתרונות, זה חבל, אבל אנחנו לא נוותר".
בהמשך השיחה התייחסה שאול גם לפרויקט גדרות הביטחון סביב היישובים הסמוכים לגבול עם טול כרם, שעורר התנגדות מצד ארגונים ירוקים. לדבריה, "הלוואי שיכולנו לוותר על גדרות הביטחון, אבל לצערנו המצב מחייב. אנחנו מועצה ירוקה, עשינו כל מאמץ לצמצם את הפגיעה בטבע, אבל ביטחון התושבים שלנו קודם לכול".
הקשיבו לראיון המלא
