נתניה רושמת עלייה משמעותית במספר העולים החדשים, גם בתקופה מאתגרת מבחינה ביטחונית. בשנים האחרונות הגיעו לעיר כ-30 אלף עולים, מתוכם כ-9,000 מאז תחילת מבצע חרבות ברזל. רובם מגיעים ממדינות ברית המועצות לשעבר ומצרפת, שבהן קיימת אנטישמיות גוברת ומשברים ביטחוניים, כמו מלחמת אוקראינה-רוסיה. העיר נחשבת יעד מבוקש בזכות מיקומה המרכזי, חוף הים והקהילות הקיימות של יוצאי חבר המדינות לשעבר וצרפת.
לראשונה נערך אתמול בנתניה כנס קליטה רחב היקף עבור יותר מ-1,000 עולים מהעיר והסביבה. הכנס, שאורגן על ידי משרד העלייה והקליטה בשיתוף מחלקת הקליטה בעירייה, כלל את כלל גורמי הממשלה הרלוונטיים, שירות התעסוקה, שירות האוכלוסין וההגירה, מע"מ, מינהל מקרקעי ישראל ועוד. מטרת הכנס הייתה לרכז תחת קורת גג אחת את כל השירותים שהעולים זקוקים להם ולסייע להם בצורה מעשית ולא רק במתן מידע.
זיוה בניקוב, מנהלת מרחב נתניה והשרון במשרד העלייה והקליטה, סיפרה כי הכנס כלל 22 משרדי ממשלה, והעולים יכלו באותו רגע לקבל תעודת זהות, להזמין דרכון, לפגוש את הביטוח הלאומי, לשכת תעסוקה, מע״מ ומכס, לרשום את הילד לגן או לבית הספר, כל השירותים תחת קורת גג אחת.
לדבריה, העולים מקבלים סיוע למשך השנה הראשונה בישראל: חצי שנה ראשונה בסל קליטה הכולל סיוע בשכר דירה ודמי קיום, במקביל ללימודי השפה, ולאחר מכן תמיכה נוספת עד שימצאו עבודה. "בלי השפה, העולה לא יכול להקים את חייו בישראל. הדבר הכי חשוב הוא לימודי השפה", הסבירה בניקוב.
העולים שמגיעים כיום לנתניה הם בעיקר בגילאי העבודה, 20,000 מתוך 30,000 ו-7,000 ילדים ובני נוער. בניקוב הוסיפה כי הסיבות לעלייה הן קושי במדינות המוצא והתחזקות האנטישמיות, אך גם אהבה גדולה לארץ ישראל. "העולים מבינים שהכי שקט וטוב זה להגיע הביתה", אמרה, "ואפילו עכשיו, כשלא תמיד כאן גן עדן, אחד העולים אמר לי: 'הילדים שלי עוד יגידו לי תודה שהבאתי אותם הביתה."
כנסי הקליטה נועדו להקל על הביורוקרטיה ולהנגיש את כל השירותים תחת קורת גג אחת, ובכך לסייע לעולים להשתלב במהירות וביעילות בחיי היום-יום בישראל.
הקשיבו לראיון המלא
