היום (21 בספטמבר) מצוין ברחבי העולם יום המודעות לאלצהיימר ולדמנציה. לרגל היום, רופאי החברה הישראלית לנוירולוגיה קוגניטיבית, הפועלת תחת האיגוד הנוירולוגי בישראל, מבקשים להעביר מסר אופטימי לציבור: בריאות המוח היא משאב אנושי יקר, ותחלואת המוח אינה בהכרח גזירת גורל.
על פי מחקרים עדכניים, אורח חיים בריא וטיפול מונע יכולים לאפשר הגעה לגיל מבוגר עם מוח חד ומתפקד היטב. הרפואה המודרנית מראה כי חלק ניכר מהתחלואה המוחית ניתנת להשפעה ולעיתים אף למניעה באמצעות התערבות מוקדמת ושינוי אורח חיים. לפי הנתונים, עד 45% ממקרי הדמנציה ניתנים למניעה, וכן עד 90% ממקרי השבץ המוחי.
פרופ' דוד טנה, יו"ר החברה הישראלית לנוירולוגיה קוגניטיבית ומנהל מכון שבץ מוח וקוגניציה ברמב"ם, מציין: "מנתוני הסקר הלאומי לדמנציה מטעם משרד הבריאות עולה כי מומלץ לבצע הערכות קוגניטיביות סדירות לכל אדם מגיל 60 ומעלה, אחת לשישה עד שנים עשר חודשים, בהתאם להנחיות הקליניות, ולתעד את תוצאותיהן בתיק הרפואי הממוחשב. עם זאת, מערכת הבריאות – לרבות משרד הבריאות, קופות החולים ובתי החולים – טרם מיישמת בפועל את ההמלצה. מדובר בהזדמנות עצומה, ובפרט בעת הזאת, למנוע, לצמצם ולדחות התפתחות דמנציה על כל השלכותיה".
בין הדגשים שעלו בסקר: יש להקפיד לכלול בהערכות גם אוכלוסיות בסיכון לתת-אבחון, כגון בני מעמד סוציו-אקונומי נמוך והאוכלוסייה הערבית. יש להדגיש את תפקיד רופאי המשפחה במניעה, באבחון מוקדם ובטיפול. יש לעקוב אחר גורמי סיכון כמו יתר לחץ דם, סוכרת, חוסר פעילות גופנית והשמנת יתר. יש לבצע הערכות תפקודיות וסיקור לתסמיני דיכאון כחלק מתהליך האבחון. יש להבטיח נגישות לטיפול תרופתי נגד דמנציה ולתסמינים הנלווים למחלה.
דמנציה, או קיהיון, היא הפרעה נוירו-קוגניטיבית הפוגעת בתפקוד הקוגניטיבי והמנטלי, ואינה חלק מתהליך הזדקנות טבעי. בישראל חיים כיום כ־150 אלף חולי דמנציה, מתוכם רבים חולי אלצהיימר, שהיא הסיבה ל־60%–70% מהמקרים.
לדברי פרופ' טנה: "חשוב להבהיר כי דמנציה אינה מופיעה בן לילה, אלא תהליך הדרגתי הנמשך על פני שנים רבות. דמנציה אינה מחלה אחת, אלא מונח כולל לאשכול מחלות ומצבים הפוגעים בזיכרון, בכישורי החשיבה ובהתנהגות. כאשר הפגיעה חמורה עד כדי שיבוש התפקוד היומיומי, היא מוגדרת כדמנציה. כאשר הפגיעה קלה ואינה משבשת תפקוד, אנו מתייחסים לכך כאל ירידה קוגניטיבית מתונה".
הוא מוסיף: "כיום, רק כ־1 מכל 5 מקרים של ירידה קוגניטיבית בעולם מאובחן בשלב מוקדם. זהו פער משמעותי בזיהוי, הפוגע בהזדמנות להתערבות מניעתית וטיפולית. שמירה על בריאות המוח מתחילה בהחלטות נכונות בחיי היומיום ובמעקב רפואי מונע. כאשר מתגלים סימנים של ירידה בזיכרון, שינויים בשפה או בהתנהגות, הזמן הוא גורם קריטי, פנייה מידית לאבחון רפואי מקצועי פותחת חלון הזדמנויות לטיפולים מתקדמים".
החברה הישראלית לנוירולוגיה קוגניטיבית הוקמה לפני כשנה ופועלת לקידום מחקר חדשני, להנגשת כלים אבחוניים מתקדמים ותרופות חדישות, ולהכשרת נוירולוגים קוגניטיביים. מטרתה, לשפר את איכות חיי המטופלים ובני משפחותיהם, להקל על ההתמודדות היומיומית ולספק תקווה.
