בראיון אמוציונלי וסוער לתוכנית האקטואליה המקומית “שש בתשעים”, חושף חבר המועצה הוותיק והמוכר צ’יקו וקנין, את מה שלדבריו “אף אחד לא מעז להגיד בקול רם”.
כספי הציבור – לאן?
על הנושא הראשון והבוער ביותר בימים אלו לתושבי חדרה- אגרת השמירה, אשר נגבית מכל תושב כחלק מחשבון הארנונה. אומר צ'יקו, כי מדובר בכספים שנאספים תחת מטרת שמירה וביטחון, אך בפועל, לא תמיד מנותבים בהתאם: "לא לקחו רק 25 מיליון מאגרת השמירה, כבר מדברים על 40 מיליון. כל הכסף הזה, שהגיע מהתושבים – נעלם. אף אחד לא יודע בדיוק לאן. הכנסת סיירת אופנוענים, שמירה בחופים – זה לא מצדיק גזירת תקציבים כזו."
וקנין מוסיף ומזהיר מפני תהליכים תקציביים שאינם שקופים מספיק, וטוען שיש לקחת אחריות, ונותן כדוגמא את עניין הסגנות בשכר: “זה לא רק סגן ראש עיר, יש גם עוזרים, מזכירות, תקציבי אירועים. הכול צריך לעבור אישור נוסף במועצת העיר. אי אפשר להכביר תקציבים בלי שקיפות.”
"עובדים בהתנדבות, מבזבזים דלק – ומקבלים אפס"
בצל הצעת החוק שהונחה בכנסת ישראל לביסוס שכר לחברי מועצה, התייחס וקנין: “21 חברי מועצה יש בעיר. רק ארבעה מקבלים שכר. כל השאר,מתנדבים. זה נראה לך הגיוני?" ואף פרט: "אם אני צריך לקרוא חומרים, להבין אותם, להתכונן לדיונים – למה אני צריך לעשות את זה בחינם? אתה מכיר דירקטור במדינה שעובד בחינם? אז למה שחבר מועצה לא יתוגמל?” לדבריו, הצעת חוק בנושא שכר לחברי מועצה כבר הייתה לפני מספר שנים, אך נתקעה בגלל סבבי בחירות ומבצעי לחימה. “עכשיו היא אולי חוזרת לקריאה ראשונה. אני מקווה שזה יקרה… זו לא גחמה, זו שאלה של צדק.”
על בגידות פוליטיות בגבעת אולגה
את החלק האישי המגולל את אכזבתו וכעסו של צ'יקו, על המהלכים הפוליטיים לפני הבחירות האחרונות, שלטענתו ננקטו מתוך ניסיון ברור לבלום את עלייתו: “היו שבעה מועמדים מתוך גבעת אולגה – השכונה שאני מייצג. כולם התמודדו נגדי. למה? כי ידעו שאני הולך לקבל שלושה מנדטים. עשו עליי לינץ’. תפרו אותי. לא ניר בן-חיים עשה את זה, אלא אחרים. חילקו הבטחות, תפקידים, רק כדי שלא אכנס חזק. בסוף, עם כל זה, נכנסתי. אמנם עם מנדט אחד, אבל אני פה…מי שקיבל את ראשות המועצה הדתית, עשה את זה על חשבוני. אני אומר את זה בגלוי. היום אני מבין – בפוליטיקה אין נאמנות."
למרות המאבקים, וקנין לא חסך מחמאות לראש העיר הנוכחי, ניר בן-חיים, אתו הוא משתף פעולה בקואליציה. “כולם לעגו לו, אמרו עליו שהוא חשמלאי. אני אומר-זה הקוסם. קדנציה ראשונה, בלי ניסיון, והוא מצליח להקים קואליציה רחבה בלי אופוזיציה. הכול שקט. כולם עובדים.” אך לצד המחמאות על הקואליציה הרחבה אשר מתנהלת בימים אלו על מי מנוחות, צופה וקנין ימים סוערים בפתח: “הוא שקט, אבל זו השקט שלפני הסערה. האיש יודע לחבר אנשים. הוא מבין את השטח. מי שצוחק על המקצוע שלו, לא מבין בפוליטיקה. האיש הזה הופך את חדרה.” עם זאת, הוא מבהיר צ'יקו כי לא תמך בו בבחירות האחרונות. “אני לא מתערב בבחירות לראשות העיר. הציבור יבחר, ואני משרת אותו – לא את אף מועמד.”
המקלטים שהפכו לרכוש פרטי
לקראת סיום הריאיון, חשף חבר המועצה, צ'יקו וקנין, מציאות ביטחונית מדאיגה: מקלטים שנבנו בשנות ה־80 וה־90 כציבוריים – הפכו לרכוש פרטי, וזאת בעקבות תביעות משפטיות שניצלו פרצות תכנוניות ישנות. “ברחוב אשל בבית אליעזר – קבלן בנה מקלט ציבורי על קרקע פרטית. אחרי שנים, בעל הנכס פנה לבית משפט, והמקלט הוכרז כשייך לו. היום, יש שם 100 משפחות בלי גישה למקלט.”
מקרה דומה אירע גם בשבטי ישראל 9, שם מקלט נבנה כחלק מגן ילדים – ונמכר עם הנכס. “גם שם – אותו סיפור. המקלט עבר לידיים פרטיות. וכשנפלו טילים – לא נתנו לאנשים להיכנס. זה פשוט מזעזע.” וקנין לא חוסך במילים קשות: “אני בז לאנשים האלה. חיי אדם לא משחק. מי שלא פתח את המקלט- שיתבייש. אנחנו חיים בעולם שבו זכויות של בעלי חיים מקבלות יותר חשיבות מבני אדם. זה נורא.”
מה הלאה?
לסיום התייחס וקנין לתוכניותיו לעתיד. למרות הביקורת והקשיים, הוא מבטיח להמשיך בפעילותו – מבלי להשתעבד למערכת פוליטית או קואליציונית. “אני לא חייב כלום לאף אחד. כל מי שלא טוב לו – יום טוב לו.”
