שנים עברו מאז אותו לילה קשה בכיכר העצמאות בנתניה, אז, פיצוץ גז עז החריב את אחד הבניינים במרכז כיכר העצמאות, גבה את חייהם של ארבעה בני אדם, פצע כ-90 נוספים וגרם נזק כבד למבנים בסביבה. ועדיין, למרות השנים שחלפו, אף תוכנית שיקום לא יצאה לפועל, והבניין הפגוע נותר נטוש, מסוכן ולא ראויי למגורים.
היום, בראיון לתוכנית יומן הצהריים של רדיו 90 עם יוסי הדר, סיפר שמואל ירושלמי, מבעלי הזכויות באחד המבנים שנפגעו, על מציאות בלתי נתפשת של סחבת עירונית, התעלמות מהתושבים, ואובדן מוחלט של תקווה.
לדבריו, כבר בתחילת הדרך קיבלו הדיירים הבטחות מראש העיר, מרים פיירברג-איכר, אך מהר מאוד הבינו כי הבירוקרטיה והדרישות הבלתי אפשריות של העירייה הופכות כל ניסיון להתחדשות עירונית לכישלון מראש. "אמרו שצריך חניה, אבל בגלל שהעירייה הפקיעה חלקים מהמגרש, אין מספיק שטח. כדי לבנות חניה צריך לחפור עמוק, והעלויות פשוט עצומות. אף קבלן לא ירצה להיכנס לפרויקט שלא משתלם לו." הסביר ירושלמי.
הוא תיאר כיצד במשך השנים פנו יזמים רבים בבקשה לקדם תוכניות בנייה, אך נתקלו בקשיים בירוקרטיים והיעדר מענה מהעירייה: "כל פעם מתחלף מהנדס עיר, וכל פעם מחכים למהנדס החדש. ניסינו לפגוש את המהנדסת הנוכחית, אין לה זמן בשבילנו. גם כשנפגשנו עם המנכ"ל של התחדשות עירונית, לא קיבלנו שום פתרון".
ובינתיים הדיירים, חלקם מבוגרים, חלקם נפטרו, אחרים עזבו, ממשיכים לשלם ארנונה עבור דירות שאינן ראויות למגורים. "אנחנו פשוט תקועים. אף אחד לא לוקח אחריות. אנחנו רק מבקשים להרים את מה שהיה לנו, לא להרוויח, לא לגזור הון. 14 שנה זה לא 14 חודש. אנשים איבדו פה הכול." אמר ירושלמי בקול שבור.
לדבריו, מדובר ב-21 בעלי נכסים, 16 דירות וארבעה עסקים, שנאבקים לבדם. "כבר לא יודעים למי לפנות. נפגשנו עם אמיר מהעירייה, אין לו מה להציע. שוב מפנים אותנו הלאה. אין מוצא. העירייה הפקיעה, הקטינה את המגרש, דרשה חניה ובפועל אף יזם לא רוצה להיכנס. זאת ההוכחה הכי ברורה שאין התכנות כלכלית, ושהמחדל הוא של העירייה". ולא רק שאין פתרון, אלא שנוסף כעת גם איום: לאחרונה קיבלו הדיירים דרישה מהעירייה להרוס את המבנה המסוכן. "זה פשוט אבסורד. קודם כל, הם מתנערים מכל אחריות. אומרים שזה שטח פרטי, אבל הפיצוץ קרה בגלל בלון גז. ועכשיו גם דורשים שנהרוס את הבניין, מי יישא בעלויות? על מה?"
תגובת עיריית נתניה שהובאה בתוכנית: "עיריית נתניה נדרשת לפעול מתוקף החוק לאחר שהמבנה המדובר הוגדר כמבנה מסוכן. מדובר במבנה פרטי הניצב על שטח פרטי ואין הדבר דומה כלל וכלל למבנים שנפגעו מטילים במהלך המלחמה. יש להדגיש כי מבדיקה שנערכה בנושא עולה כי לא הוגשו כל תוכניות לגבי המתחם ולכן כל הטענות בגין תוכניות שלא אושרו מופרכות". עוד נמסר: "הפונה בהחלט נענה על ידי המהנדסת והופנה הן לאגף התכנון והן למחלקת מבנים מסוכנים, לקידום הנושא. כמו כן, ישנה גם פנייה שהופנית ללשכה המשפטית לבדיקת כל הטענות המשפטיות. בסופו של דבר חשוב להדגיש כי מדובר ברכוש פרטי וחובתו של מנהל ההנדסה לוודא שהנכס אינו מהווה סכנה לציבור".
ירושלמי סיכם את השיחה בתחינה: "אני עוד פעם פונה למרים פיירברג ולעירייה – תעזרו לנו. הבניין עומד הרוס 14 שנה, ארבעה נהרגו, עשרות נפצעו, ואנחנו עדיין מחכים. אי אפשר ככה לחיות. פשוט אי אפשר".
הקשיבו לראיון המלא
