חבר הכנסת עמית הלוי מהליכוד התייחס בראיון לתוכנית "היומן 90" לנושאים המדיניים והפוליטיים הבוערים, ובראשם איראן, החקירות סביב לשכת ראש הממשלה, מערכת המשפט והמאבק הפנימי בליכוד. לאורך הדברים הציג הלוי קו תקיף כלפי המשטר האיראני וביקורתי מאוד כלפי רשויות האכיפה והמשפט בישראל.
בפתח הדברים התייחס הלוי לאיראן ואמר כי הציפייה לנפילת משטר האייתוללות חייבת להיות אקטיבית ולא פסיבית. לדבריו, “אנחנו צריכים לעשות כבני אדם, עוד לפני היותנו ישראלים, את כל אשר ניתן כדי שמשטרים עם אידיאולוגיה רצחנית לא יקבלו לגיטימציה ולא יקבלו שום סיוע מאף גורם עד נפילתם”. הוא הדגיש כי מדובר במאבק שאינו נוגע רק לישראל אלא גם לעם האיראני עצמו. “אנחנו נלחמים גם בשביל בני העם האיראני שנמצאים תחת משטר מדכא מאז 1979. העובדה שלאיראן יש אצבע באו״ם היא דבר לא נורמלי לחלוטין, ואסור לנרמל את זה”.
הלוי קרא לפעול בזירה הבינלאומית ולא להסתפק בהצהרות. “צריך לעשות את כל המאמצים הדיפלומטיים מול הכוחות הרלוונטיים באמריקה ובעולם החופשי. מדובר במשטר ניאו־נאצי, גזעני, טוטליטרי וברברי, ואת זה צריך להבהיר בקול רם. צריך לדרוש דרישות מהאו״ם, מהאינטרפול, לפעול לדה־לגיטימציה מלאה”. לדבריו, יש לסייע גם לאופוזיציה בתוך איראן. “יש הרבה דרכים לעזור, לא הכול צריך לפרט בפומבי. כשמשטר טרוריסטי מסתתר מאחורי ריבונות מדינית, צריך להסיר את המסך. ישראל יודעת לעשות את זה וצריכה לעשות את זה יחד עם העולם החופשי”.
בהמשך עבר הלוי לעסוק בפרשות הנוגעות ללשכת ראש הממשלה ובחקירות שהתפרסמו לאחרונה. הוא הביע ספקנות כלפי הפרסומים ואמר כי הציבור מוצף בפרשות באופן שמקשה להבחין בעיקר. “אנחנו מנוסים בזה ממשפט נתניהו. ראינו עדי מדינה, חקירות, כותרות, ובסוף הרבה מהבלון הזה מתפוצץ. כל פעם שעולה עד תביעה הוא הופך כמעט לעד הגנה. צריך להיזהר ולא לבלוע כל דבר שמוגש לציבור”.
הלוי טען כי לב הפרשה האמיתית אינו בהדלפת מידע לעיתון זר, אלא בכך שמידע קריטי לא הגיע לראש הממשלה. “אם יש פה משהו חמור, זו העובדה שמידע קריטי לא מגיע לראש הממשלה. במדינה דמוקרטית זה דבר חמור מאוד. אני יודע יותר ממה שאני יכול לומר, והיו מקרים שבהם ראש הממשלה מידרו אותו מגופי הביטחון. זה לא קרה פעם אחת בלבד במהלך המלחמה”.
לדבריו, גם אם היו כשלים בהתנהלות גורמי המודיעין, היה חובה להעביר את המידע לדרג המדיני. “אם מידע כל כך חמור מוגדר כפגיעה בביטחון המדינה, איך ייתכן שלא העבירו אותו מיד לראש הממשלה? זה הפיל שבחדר, והיה קשה לפרקליטות להתעלם ממנו”.
הלוי התייחס גם לשאלה מדוע ראש הממשלה אינו משעה יועצים שנחקרים, ואמר כי יש להבין זאת על רקע יחסיו המורכבים עם מערכת האכיפה. “אחרי מה שראש הממשלה עבר מאז 2016, אחרי האזנות סתר, כתבי אישום שהתבררו כבעייתיים מאוד בבית המשפט, לא סביר לצפות ממנו להתרגש מכל חשד חדש. אדם לומד מניסיונו האישי”. עם זאת, הוא הדגיש כי אין מדובר באי־ציות לחוק אלא בביקורת על התנהלות הפרקליטות. “לא מדובר באמון עיוור. צריך לפעול בדרכים החוקיות כדי לתקן כשלים, אבל אי אפשר להתעלם ממה שנחשף בשנים האחרונות”.
ביחס לטענות על העברת כספים ללא דיון מספק בוועדת הכספים, הלוי טען כי יש לבחון כל מקרה לפי החוק ולא לפי כותרות. “השאלה תמיד צריכה להיות על איזה חוק עברו, אם בכלל. אני חי בתקופה שבה לבית המשפט העליון לא תמיד חשוב מה כתוב בחוק, ולעיתים הוא מתייחס אליו כפלסטלינה”. הוא הביא דוגמאות להחלטות שלטענתו חרגו מהחוק, והוסיף: “אנחנו לא חיים באוליגרכיה ואין דם כחול מעל החוק. מי שפעל שלא כחוק יש בשביל זה גופי אכיפה”.
הלוי מתייחס גם לדיון הפנימי בליכוד סביב דרישת ראש הממשלה לשריונים ברשימה. לדבריו, עצם הדרישה מובנת, אך היקף השריונים המוצע גדול מדי. “אני חושב ששמונה או עשרה זה יותר מדי ביחס לדמוקרטיה הנהוגה בליכוד, אבל עצם הרעיון מוצדק. אנחנו חיים בעידן שרוב המפלגות אינן דמוקרטיות באמת, והמנהיגים בוחרים את הרשימות שלהם כרצונם”.
הלוי הסביר כי שריונים יכולים לאפשר כניסה של מועמדים איכותיים שלא בהכרח יעברו פריימריז. “יש אנשים ראויים מאוד, קצינים, הורים שכולים, אנשים שבאו מהמלחמה, שלא תמיד יכולים לעבור את המסכת הדמוקרטית של פריימריז. שלושה או ארבעה שריונים יכולים לתת מענה נכון, לא מעבר לזה”. עם זאת הדגיש כי בסופו של דבר הכרעת הבוחר היא הקובעת. “הכול יכול לקרות בפריימריז, גם לי. הדבר החשוב באמת הוא שהמחנה הלאומי ינצח”.
