סגן יושב־ראש הכנסת וחבר הכנסת סימון דוידסון מוחה על חוסר הפיקוח של המדינה בתחום הגנים והפעוטונים ומזועזע מהאסון בירושלים. בהמשך הוא מביע חשש רב מנוכחות טורקית בעזה. דוידסון מדבר בצער רב על יוקר המחיה "המוצר הנגנב ביותר זה מטרנה וסימילאק, נחרדתי מזה". כמו כן הוא מתייחס לבחירות היום בנתניה ועל "הנעליים הגדולות" שהותירה אחריה מרים פיירברג ז"ל.
דוידסון התארח לשיחה מקיפה ברדיו 90, וקרא לתושבים בנתניה לצאת ולבחור. הוא התייחס לשורה של נושאים בוערים – מהאסון הקשה בירושלים, דרך המצב בעזה ויוקר המחיה, ועד לאתגרים הכבדים העומדים בפני ראש העיר הבא של נתניה.
דוידסון פתח בהתייחסות לאסון בירושלים ואמר כי מדובר ב “תמרור אזהרה שצבוע כבר שנים על הקיר”. לדבריו, הוא עוסק בנושא הפיקוח על גנים ופעוטונים זה שלוש שנים, ומכיר לעומק את הדוחות והנתונים. “אני מכיר את דוח מבקר המדינה מ־2022, אני מכיר את דוח מחלקת המחקר של הכנסת, שהזהירו את משרד החינוך שאין להם בכלל מידע על פעוטונים וגנים שעובדים בלי אישור. זה היה עניין של זמן עד שיקרה אסון כזה. לצערי, במדינת ישראל רק אחרי שקורה אסון כולם מתעוררים”.
דוידסון מתח ביקורת חריפה על צמצום תקציבי הפיקוח. “ב־2022 התקציב לביקורת על גנים ופעוטונים עמד על 200 מיליון שקלים. בשנה האחרונה הוא ירד ל־60 מיליון, ובתקציב הקרוב הוא עומד לרדת ל־47 מיליון בלבד. מספר הילדים רק גדל, ומספר הפקחים והכסף לפיקוח רק יורד. אין אפשרות אמיתית לבקר – וזה מה שקרה”. הוא תיאר מראות קשים מהאסון ואמר: “ילדים שמונחים ליד שירותים, מתחת לאסלה – אלו מראות מזעזעים. זה לא רק נורת אזהרה, זו הוכחה שהמדינה לא עושה את עבודתה”.
לדבריו, המציאות יוצרת פערים קשים. “מי שיש לו כסף משלם 6,000 ו־7,000 שקלים על פעוטונים מסודרים עם צוות מקצועי, ומי שאין לו נאלץ לשלוח למקומות לא מפוקחים. וזה לא רק במגזר אחד – יש מאות מקומות כאלה שפועלים גם היום”. הוא פנה ישירות להורים: “אל תשימו את הילד שלכם במקום שאין לו רישיון ממשרד החינוך. תדמיינו 53 פעוטות בדירת שני חדרים עם שלוש מטפלות. הפעוטון הזה עבד 30 שנה. זה נס שלא קרה אסון קודם”.
בהמשך התייחס לתקציב משרד החינוך ואמר: “התקציב עומד על 97 מיליארד שקלים, אבל הכסף האמיתי לילדים מגיל לידה עד שש הוא קטן מאוד. כל מי שיש לו דופק היום יכול להיות מטפלת או סייעת – וזה אסון. יש מחסור אדיר במטפלות, והמדינה לא מטפלת בזה”. הוא הוסיף בכעס: “אני מעלה את הנתונים, עושה דיונים, ובסוף משרד האוצר אומר לי – משרד החינוך בכלל לא ביקש תוספת. אז איך אפשר להתקדם?”.
הדיון עבר למצב בעזה, ודוידסון הביע דאגה עמוקה. “יש שקט מתוח, החיילים שלנו על הקו, חמאס לא מפורז, רן גווילי עדיין לא שב הביתה, ופתאום מדברים על טורקים וקטרים בעזה”. הוא סיפר על דיון 40 חתימות בכנסת ואמר: “ראש הממשלה זלזל בדברים שטראמפ אמר, אבל האמת היא שטראמפ הקים מועצה שתטפל בעזה מעל הראש שלנו. אין לנו באמת מילה שם. נפנפו אותנו הצידה”.
לדבריו, נוכחות טורקית בעזה מדאיגה במיוחד. “טראמפ מחבק את ארדואן יותר משהוא מחבק את נתניהו. זה מפחיד אותי. מי שמימן ואימן את חמאס מקבל פרס וייכנס לעזה – זה לא מסתדר עם שום היגיון”.
בהמשך הרחיב על יוקר המחיה, נושא שלדבריו הפך לדגל המרכזי שלו. “אני מתעסק בזה כל היום, בעיקר בשביל זוגות צעירים”. הוא סיפר על מאבקו במחירי תחליפי החלב לתינוקות: “גיליתי שהמוצר הכי נגנב בישראל הוא מטרנה וסימילאק. נחרדתי. לחשוב שאימהות גונבות אוכל לתינוקות במדינת ישראל”. לדבריו, ההוזלה שהוכרזה הייתה זמנית בלבד. “זה הצליח – אבל רק זמנית”.
גם שוק הביצים על הכוונת שלו. “מחיר הביצים עלה ב־18 אחוז בשנתיים בגלל קרטל שנקרא מועצת הלול. אין תחרות, וכשאין תחרות – המחירים לא יורדים. כל סטודנט שנה א’ לכלכלה יודע את זה”. הוא הוסיף כי הוא פועל גם להפחתת עלויות מעונות היום. “המחירים מטורפים, אבל לא כי בעלי הפעוטונים מתעשרים, אלא בגלל רגולציה כבדה. צריך להוריד רגולציה ומע״מ, כדי להעלות את רמת המטפלות והטיפול בילדים”.
לדבריו, יוקר המחיה פוגע גם בדור המבוגר. “אם אני לא אדאג לזוגות צעירים – הסבים והסבתות ישלמו על הנכדים. היום גם מי שמרוויח 20 אלף שקל לא גומר את החודש. זה טירוף. הבנקים, חברות הביטוח, כולם מרוויחים מיליארדים, והאזרחים משלמים”.
לקראת סיום התייחס דוידסון ליום הבחירות בנתניה ולאתגרים של ראש העיר הבא. “נכנסים לנעליים ענקיות של מרים פיירברג ז״ל. העיר מורכבת מאוד – פערים בין שכונות, אלימות, סמים, חינוך שזקוק לרפורמה עמוקה”. הוא ציין את אזור התעשייה, החינוך והים כאתגרים והזדמנויות: “יש לנו חוף שיכול להפוך לריביירה של מדינת ישראל”.
כמי שמגיע מעולם הספורט הדגיש: “צריך ראש עיר שידאג לספורט, לאגודות, למתקנים, שכל ילד יעסוק בספורט ובחינוך בלתי פורמלי. ילדים עסוקים הם ילדים בריאים”. הוא סיכם באיחול ברור: “ראש העיר הבא חייב להיות חזק, נקי, שקוף, בלי שחיתות, ולעבוד למען הציבור. אני מבטיח להיות שם לכל חקיקה ולכל מאבק למען העיר שאני כל כך אוהב”.
