בנתניה מתעוררת סערה בעקבות כוונה לכרות מאות עצים במרכז העיר במסגרת פרויקט לשבילי אופניים. על פי הבקשה לרישיון כריתה, העירייה מתכוונת לכרות 609 עצים בוגרים, בעוד 941 עצים נוספים מיועדים לשימור, ועשרה עצים בלבד להעתקה. מדובר בעצים ברחובות מרכזיים כמו הרצל, ויצמן ועוד.
במסגרת התנגדות שהוגשה על ידי התושבים, שהוכנה על ידי גיא שחר, מ"תושבים למען הסרג'נטים", נטען כי מדובר בבקשה רחבת היקף, חריגה וחסרת פרופורציה תכנונית, סביבתית וציבורית, "אשר השלכותיה חורגות בהרבה מן המוצג בפרסום לקבלת הרישיון לכריתה, ופוגעות פגיעה קשה ובלתי מידתית במרחב הציבורי, באיכות החיים ובאינטרס הציבורי", כפי שמסביר שחר. בבקשה מצוין גם פגם מהותי בפרסום ומבנה הרישיון, וכן עיקף הבקשה מבחינת העצים, כאשר כריתה של צד אחד של רחוב שלם עלולה להביא לחיסול הצל לאורך כל הרחוב. עוד מציינים המתנגדים את התרומה של העצים – פיקוסים, דקלים ועוד – למרחב הציבורי המרכזי, וטוענים שהיחס בין היקף הכריתה, השימור וההעתקה הוא בלתי סביר.
שחר הסביר כי מדובר בפרויקט שבו עיריית נתניה בשיתוף נתיבי ישראל המעוניינים לסלול את "הציר האדום", נתיב תחבורה ציבורית ושבילי אופניים. לדבריו, "זה בלתי מתקבל על הדעת. גם אם רוצים לעשות נתיב תחבורה ציבורית, אפשר להוריד חניות בצדדים או אי-תנועה ולעשות נתיב תחבורה ציבורית ואופניים, מבלי לכרות את כל העצים. העצים הם משאב ציבורי". הוא הדגיש את ההשפעה על הציבור, במיוחד בחודשי הקיץ, ואמר: "תחשבו על האישה המבוגרת שסוחבת עגלת שוק מהשוק הביתה, במקום שהיא תלך בצל – היא עכשיו תלך בשמש. כל עץ שיכרתו דורש פיצוי נופי, והשווי הכספי של כל עץ בודד נע בסדרי גודל של 30–50 אלף שקל, והעצים החדשים יגיעו לגודל מתאים רק אחרי 10–15 שנה".
שחר טוען כי הפרויקט מתנהל בצורה לא יעילה: "יד ימין לא יודעת מה יד שמאל עושה. מי שמתכנן את זה זה נתיבי ישראל, אנשים שיושבים במשרדים, משחקים כמו משחק סים סיטי, מציירים קווים על מפה – ואז מתחילים את הפרויקט. נקודת המוצא צריכה להיות: לשמור על העצים, ואם יש עצים שאי אפשר להימנע מכריתתם – רק אותם".
הוא גם עדכן כי לאחר הגשת ההתנגדות משרד החקלאות הודיע שהרישיון המקורי לכריתה בוטל ויוגשו מספר רישיונות חדשים, כך שהזיהוי של כל עץ יהיה מדויק יותר. "לפחות עכשיו נדע איפה העצים שהולכים לרדת ונילחם על כל עץ, בשביל הסבתא, בשביל האימא, בשביל תושבי נתניה", אמר.
תגובת עיריית נתניה ונתיבי איילון קובעת כי מדובר בפרויקט תחבורתי יוצא דופן שמטרתו שיפור מערך התחבורה הציבורית והתחבורה הפעילה בעיר, תוך החלפת תלות ברכב פרטי ותרומה לאיכות החיים והסביבה. "בחינה מקצועית ומעמיקה נערכה לכל העצים לאורך התוואי בתיאום מלא עם פקידי העיריות. חלק מהעצים המיועדים לכריתה הם עצים מתים או בתהליך תמותה, או נמצאים על תוואי הסלילה ואין אפשרות הנדסית לשימורם. על כל עץ שנכרה ינטעו למעלה משני עצים חדשים – כ-2,500 עצים חדשים בסך הכול – תוך שדרוג משמעותי של המרחב הציבורי, הצל והנראות העירונית", נמסר.
עוד צוין כי עצי הפיקוס, חלקם בעלי שורשים בעייתיים, יוחלפו בעצים מותאמים יותר לסביבה עירונית צפופה, עם תרומה נופית וסביבתית גבוהה יותר ופחות סיכונים תשתיתיים. המשרד מדגיש כי כל הכריתה נעשית בהתאם לכל האישורים הנדרשים, תוך איזון בין צורכי הפיתוח התחבורתי לבין שמירה על ערכי הטבע והנוף, ולא כהרס אלא כהחלפה מושכלת ושדרוג כולל של המרחב העירוני.
משרד החקלאות וביטחון המזון מסר כי כל בקשה הכרוכה בכריתת עצים נבחנת בכובד ראש, תוך איזון בין הצורך בהגנה על העצים לבין קידום ופיתוח תשתיות ובנייה, וכי לאחר שהוגשו ההשגות, רישיון הכריתה הוקפא עד לקבלת החלטה בנושא על ידי פקיד היערות הממשלתי.
גיא שחר סיכם: "ההקפאה חשובה, כי היא נותנת זמן לרדת לרזולוציה של כל עץ ולהבין אם חייבים לכרות אותו או לא. אבל צריך להבין את העלות הכספית שאנו כציבור צריכים לקבל בחזרה, ואת ההשפעה הבריאותית על הציבור, כמו הסבתא או האימא שעוברת עכשיו דרך הרחובות ללא צל".
