מחקר חדש שנערך במרכז הרפואי "הלל יפה" חושף את ההשפעות הקשות של המלחמה המתמשכת על מצבו הנפשי של צוות הסיעוד בבתי החולים ובמיוחד על איכות השינה והיכולת להתמודד עם עומס רגשי מצטבר.
על פי הנתונים, האחים והאחיות במחלקות לרפואה דחופה (מלר"ד) מצויים ברמת הסיכון הגבוהה ביותר לפתח חרדה ותסמיני פוסט־טראומה (PTSD).
המחקר נערך במהלך השנה החולפת על ידי דינה פיינבלט, מנהלת האחיוּת, שרה בדש, מפקחת קלינית, ומחמוד חמדאן, מרכז המחקר ואח במחלקה לרפואה דחופה. הוא כלל 162 משתתפים מכלל מחלקות בית החולים, ונמצא כי 33% מהנשאלים טיפלו בפצועי מלחמה, 24% איבדו אדם קרוב, ו-40% חוו פגיעה פיזית או טראומה אישית בעקבות המלחמה.
עוד עולה כי 47% מהנבדקים נעזרים בתרופות הרגעה או שינה בסיום יום העבודה.
"מאז ה-7 באוקטובר, האחים והאחיות בישראל פועלים תחת מציאות של אזעקות ופיגועים, מה שכולנו קוראים 'שגרת חירום'", מציינת שרה בדש.
לדבריה, "הדבר מתווסף לשנים לא פשוטות של פוסט-קורונה ולמורכבות מאתגרת של מערכת הבריאות, כשהצוותים נותנים טיפול מקצועי ומסור – אבל לא אחת מסכנים את מצבם האישי".
לפי הנתונים, 58% מהמשתתפים במחקר דיווחו כי הם פונים לפתרונות עצמיים כגון יוגה או מדיטציה, בעוד שרק 25% פנו לקבלת תמיכה פסיכולוגית מקצועית.
"המגע הישיר והתדיר עם נפגעי מלחמה יוצר עומס טראומטי מצטבר", הסביר מחמוד חמדאן. "הצוותים במלר"ד נמצאים בקו הראשון, והם אלו שנושאים את עיקר הנטל הנפשי."
המסקנה המרכזית של המחקר, שהוצג במסגרת כנס מחקר ופרויקטים של מינהל האחיוּת בבית החולים, היא כי יש צורך דחוף בפיתוח תוכניות חוסן ייעודיות לצוותים הרפואיים, במיוחד לאנשי חדרי המיון. החוקרים ממליצים כי תוכניות אלו יכללו כלים מעשיים להתמודדות עם מצוקה נפשית ויבחנו דרכים להסרת החסמים לפנייה לעזרה מקצועית.
דינה פיינבלט סיכמה: "יש נטייה לחשוב שמי שעוסק בטיפול חסין יותר, אבל המציאות שונה. הנתונים מוכיחים שגם המטפלים זקוקים לטיפול, במיוחד בזמני משבר. אנחנו פועלים בשנתיים האחרונות לקידום תוכניות חוסן, והמחקר הזה הוא קריאה להמשיך לפעול ולתת כלים וכתף תומכת לכלל הצוותים, בוודאי בזמן משבר."
