ביום חמישי האחרון, שם קץ לחייו רועי וסרשטיין, בן 24 מנתניה, ששירת כלוחם וחובש קרבי בחטיבה 401 והשתתף במילואים אינטנסיביים מאז תחילת מלחמת "חרבות ברזל". מותו של רועי עורר גל תגובות נרחב וזעקה ציבורית להכרה בו כחלל צה"ל, וזאת בשל הקשר הישיר שבין שירותו הקשה והמתמשך לבין מעשה ההתאבדות.

לאחר ביקורו של ראש אגף כוח אדם, האלוף דוד בר-כליפה, בבית משפחת וסרשטיין, בו מסר כי יפעל ככל יכולתו לקידום ההכרה ברועי ז"ל כחלל צה"ל – התראיין אחיו, רב-סרן עידו וסרשטיין, לתוכנית, יומן הצהריים של רדיו 90 עם יוסי הדר, ושיתף בתחושת המשפחה, במאבק להכרה, ובזיכרונות האישיים מאחיו הצעיר.

בריאיון מטלטל ליומן הצהריים, אחיו של רועי ז"ל, רב-סרן עידו וסרשטיין, קצין בקבע וסמג"ד, שיתף על הביקור של ראש אכ"א, המאבק, והאח האהוב. "זה היה ביקור מאוד משמעותי למשפחה, להורים, נראה שהם מבינים את המשפחה, מבינים שהם איתנו. גם בצעדים שהנחה הרמטכ"ל, כמו הקמת הוועדה, הם עסוקים בהכלה של הדבר הזה."

לשאלת הדר, האם ישנה תחושת אכזבה מכך שטרם הוכרה הנפילה של רועי כנפילה במסגרת שירותו הצבאי. השיב עידו: "אני בטוח שזה ישתנה…אני רוצה להודות לכל עם ישראל, אין מישהו שלא פנה ואמר שהמאבק הוא צודק ונכון." בהמשך, תיאר עידו את התמיכה הרחבה לה זכתה המשפחה: "עשרות משפחות שכולות באו לבקר אותנו, חלקן של לוחמים שנהרגו לאחר פציעה ונפשם לא עמדה בזה. אמרנו שאם רועי היה עם פציעה פיזית חיצונית, ברור שהוא היה מוכר. אבל כי זו פציעה פנימית,מתכחשים לה."

הקושי, לטענתו, אינו רק מוסרי אלא גם משפטי: "הקושי היום הוא בחוק. אבל אנחנו יודעים, אם נרצה, נשנה גם את זה בלילה. כבר שינינו חוקים בלילה. חבר הכנסת אלי דלל הגיש הצעת חוק, וכל הקשת הפוליטית תומכת. זה לא רק בשבילנו, יש עוד משפחות."

כשהתבקש עידו לשתף על רועי כאדם. קולו נסדק, והוא תיאר את אחיו הצעיר באהבה ובכאב: "רועי היה אח מדהים, צנוע, שתמיד עזר. רק עכשיו גילינו שהוא היה תלמיד מצטיין בהנדסת חשמל, הוא לא סיפר. עשרות תעודות הצטיינות מצאנו. גם בצבא, גם בתיכון. הוא היה אוזן קשבת, עמוד תווך להרבה.. הוא היה חובש קרבי וכנראה לא רק חווה בעצמו את הקושי, אלא גם הכיל את הקשיים של חבריו. הוא דיבר על הדילמה בין להמשיך ולצאת למילואים, למרות שקשה לו, לבין ההבנה שהחברים שלו יילחמו בלעדיו. והוא לא הסכים לזה. הוא אמר: 'החברים שלי שם, אז גם אני שם'. זו לא שאלה בכלל."

בהתייחסו לחשיפה לטראומות קשות מהשירות, סיפר עידו כי רועי כן דיבר על מה שעבר, אך לא חשף הכל: "הוא לא רצה להשליך עלינו את הקושי שלו. הוא לא הלך לטיפול. צריך לזכור, הוא היה רק בן 22. קשה לילד בן 22 להגיד שקשה לו. למי פונים? איך ניגשים בכלל עם דבר כזה?"

לסיום, שלח עידו קריאה ברורה למערכת הביטחון: "אנחנו מציינים בקרוב שלושים למותו של רועי. אני מקווה שההכרה תגיע לפני  כדי שנוכל להתאבל עליו כמו שצריך, עם כל הסמלים הצבאיים. מגיע לו. הוא היה לוחם. הוא היה חלק מצה"ל."

הקשיבו לראיון המלא