מנהל מרכז בריאות הילד כפר סבא של שירותי בריאות כללית, ד"ר שמואל גור, התראיין היום (שלישי) לתוכנית "יומן תשעים" בהגשת אלי אורגד, והתייחס להשפעת המלחמה על הילדים ולהתמודדות של ההורים עם מצבי חרדה ואזעקות.
בתחילת השיחה תיאר את המציאות המשתנה: "זה כבר לא עוטף עזה, זה כבר לא יישובי הגבול, אלא זה חדרה ונתניה וכפר סבא והרצליה, ואתה לא יודע מתי, איך, מה יקרה". הוא הדגיש את חוסר הוודאות שמלווה את המשפחות: "זה יוצר מציאות של להיות על הקצה. ואנחנו מביאים את העליות על הקצה הזה לתוך הבית פנימה. אנחנו קצרים בסבלנות, אנחנו מהירים בתגובתיות, אנחנו מאוד מאוד שיפוטיים".
גור הסביר כיצד בכל זאת אפשר להוריד את סיר הלחץ, והדגיש כי השלב הראשון הוא ההבנה שכולנו באותה טראומה. "כשיש אזעקה, אני מפחד, הילד שלי מפחד, בן המשפחה שנמצא איתי מפחד. הפחד הוא אמיתי, זה פחד שיש לו סיבה", אמר, "החרדה מפני מה שמחכה לנו. העשר דקות הארוכות האלו כן ייפול, לא ייפול. איפה ייפול, מה יקרה? אי אפשר להתעלם מזה. אי אפשר להתעלם מזה".
לדבריו, מגיעים אליהם מקרים של ילדים שהחרדה ניכרת אצלם: "אנחנו מתחילים לראות ילדים שחזרו להרטיב. אנחנו מתחילים לראות ילדים שחברו לישון עם ההורים. אנחנו מתחילים לראות ילדים שהשינוי ההתנהגותי כל כך בולט, שלפעמים ההורה אומר, אתה יודע מה, זה לא הילד שלי. אנחנו שומעים את הסיפורים האלו יום-יום". הוא הסביר כי לא תמיד יש להם פתרון מידי, "והפתרון בדרך כלל משלב אותנו ואת המשפחה. אז קודם כול להכיר בזה שיש לילד מצוקה", אמר.
מה עושים ברגע האמת? איך מרגיעים את הילד?
"קודם כול להיות איתו. תן לו תחושת ביטחון שהוא לא לבד. אני פה איתך. תשאל אותו שאלות: 'אתה יודע מה קרה?' משהו שמעורר אותו חשיבה ולא נותן לו לשקוע. תן לו לעשות איזושהי פעילות. ברגע שאנחנו נצא, אתה הולך ומביא משהו שיוציא אותו מתוך השקיעה הזו לתוך החרדה. וזה עובד", הבהיר.
הוא התייחס להורים שמנסים לשמוח עם הילדים במקלט, ואמר כי אין צורך לעשות זאת: "אני עוד לא ראיתי מישהו מאושר במקלט. הילדים, הסנסורים שלהם, הרגישות שלהם היא לפחות, אם לא יותר, משלנו. הם מזהים את המתח, מזהים את החרדה. עכשיו, לא צריך לזהות, כשמעירים אותך בשתיים בלילה ומורידים אותך למקלט, אתה מבין שמשהו פה לא נורמלי. אתה רואה את ההורים על החוץ, אתה שומע את האזעקות, אתה רואה את האנשים. זה לחץ".
הוא הדגיש שוב כי ילד שחזר להרטיב, בן עשר שחזר לישון עם ההורים, ילד אלים – אלו הן נורות אדומות, ומומלץ לגשת לטיפול. "אני מעודד אותם לבוא. לא להישאר לבד עם התחושה הזו של אני לבד ואני לא יודע מה לעשות.
יכול להיות שלי כמטפל יש כלים שעוזרים", הדגיש מנהל מרכז בריאות הילד, "הייתי רוצה לראות אותו".
