הקיפאון בין ארצות הברית לאיראן נמשך, ובינתיים הצדדים מחליפים מסרים אך אינם מתקדמים להסכם. פרופסור איתן גלבוע, מומחה לארצות הברית ולדיפלומטיה ציבורית, אמר בריאיון לתוכנית "יומן תשעים" בהגשת יוסי הדר כי מדובר בשלב של "המשא ומתן על המשא ומתן", שבו המחלוקת היא על עצם תנאי הפתיחה והנושאים לדיון. פרופסור מאיר ליטבק, מומחה איראן, העריך כי נכון לעכשיו משמרות המהפכה לא מתכוונים לסגת כיוון שמרגישים שהפגיעה בכלכלה עולמית תגרום לטראמפ להיכנע לדרישותיהם.
לדבריו, נשיא ארה"ב דונלד טראמפ הפך סקפטי יותר לגבי הסיכוי להסכם, ואף רמז כי "הם עדיין לא שילמו מחיר מספיק על מה שעשו לאנושות ולעולם במשך 47 השנים האחרונות", מה שעשוי להעיד על נכונות לבחון גם אופציה צבאית. כמו כן, גלבוע ציין כי טראמפ ניצב בפני לוח זמנים צפוף שמחייב הכרעה אסטרטגית, וכי הוא רואה במצור הימי ובאיומים הצבאיים קלף לחץ מרכזי.
עם זאת, לדבריו, "כל המחשבות האלה עד עכשיו לא הוכיחו את עצמן", כאשר באיראן מעריכים כי דווקא ארצות הברית תהיה זו ש"תמצמץ" ראשונה – בין היתר בשל התנגדות פנימית למלחמה ועלייה במחירי הנפט. עוד הוסיף גלבוע כי מבחינת טראמפ, ללא פתיחת המיצרים והסכמה בסוגיית הגרעין, "נכשל במלחמה".
במקביל, פרופ' מאיר ליטבק, מומחה לאיראן, הסביר כי בטהראן שולטת "הקבוצה הנוקשה ביותר, הקשוחה ביותר ביחסה לארצות הברית – משמרות המהפכה". לדבריו, האיראנים מעריכים כי הנזק לכלכלה העולמית יאלץ את טראמפ לסגת לפני שהם יישברו, בין היתר בזכות יכולת התמודדות עם סנקציות ואגירת משאבים. "הם כנראה מאמינים שיכולת הסבלנות, או מי, יכולת העמידה שלהם, יותר גבוהה מיכולת העמידה של הכלכלה העולמית בנושא הנפט", אמר, "כלומר, יש הערכות שונות, גם במערב, מתי המצור האמריקאי יתחיל להשפיע על אסדת הנפט האיראנית. האם יש להם, יכולת קיבול לאגור נספו מאגרים לעוד עשרה ימים או שבועיים, או למשהו יותר מחודש".
לצד זאת, הדגיש ליטבק כי "למשטר הזה ממש לא אכפת מהסבל של חלק גדול מאוד מהאוכלוסייה", כל עוד בסיס התמיכה שלו נשמר. הוא התייחס גם לסוגיית הגרעין והעריך כי למרות פגיעה בתעשייה, לאיראן עדיין יש יכולת להתקדם: "אם האורניום המאושר נשאר בידיים שלהם, אז זה סיפור של שנה, שנה וחצי, עד שהם יכולים להגיע לפצצה, אם הם יחליטו". לדבריו, שאלת השליטה במאגרי האורניום היא קריטית, שכן תכריע האם מדובר בכישלון או בהישג אסטרטגי.
