בראיון מקיף ומעמיק ל "יומן 90" מנתח ד״ר קובי ברדה, היסטוריון ומרצה במרכז האקדמי חולון, את נאומו האחרון של נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ, ואת המשמעויות הרחבות שלו עבור המזרח התיכון ועבור ישראל. לדבריו, הנאום שנשמע בעיני רבים כמעט משיחי אינו מקרי אלא חלק מתפיסת עולם סדורה ולוח זמנים פוליטי מדויק.
לדברי ד"ר ברדה, טראמפ מציג עצמו כמי שסוגר מעגלים היסטוריים ארוכי שנים. “כשאתה שומע את טראמפ מדבר על שלום עולמי ועל סיום סכסוכים בני אלפי שנים זה נשמע כמעט כמו טקס מלכות היופי, אבל צריך להבין את התודעה שבה הוא נמצא. הוא באמת משוכנע שהוא האיש שנשלח לעשות את זה”. ברדה מזכיר כי כבר חודשים קודם לכן העריך שטראמפ יוביל להחזרת החטופים. “אמרתי גם בתוכנית שלך שהוא יחזיר את כולם. זה נשמע אז דמיוני לחלוטין, אבל בפועל זה קרה כמעט במלואו. בעיניים של טראמפ הוא עמד בהתחייבות שלו”.
לדבריו, לב הנאום אינו מתמקד רק בעזה אלא במהלך רחב בהרבה. נקודת המפתח המרכזי שטראמפ מדבר עליו הוא הרחבת "הסכמי אברהם". הוא רוצה לייצר את הקומה הבאה של המזרח התיכון, ובראש ובראשונה לצרף את סעודיה. מבחינתו זו סגירת סכסוך שלושת אלפים שנה בין בני אברהם. הוא אומר לעצמו שאם הוא מצליח להביא שלום בין ישראל לסעודיה הוא פירק סכסוך משפחתי עתיק יומין”.
ברדה מעריך כי לוח הזמנים של טראמפ אינו מקרי. “אני אומר לך כבר עכשיו תראיין אותי באמצע ספטמבר ותראה טקס גדול שבו סעודיה מצטרפת להסכמים. יש לזה היגיון פוליטי ברור. באוקטובר הוא עדיין מקווה לפרס נובל ובנובמבר בחירות האמצע. הכול מתכנס לנקודת הכרעה אחת”.
באשר לביקור הצפוי של ראש הממשלה אצל טראמפ ברדה נשמע מודאג. “אני קצת מוטרד כי הפרשנות שלי למהלך החנינה האפשרי של נתניהו שונה ממה שחושבים במיינסטרים. טראמפ אמנם חבר של נתניהו אבל בעיקר הוא מבין שההרכב הנוכחי של הממשלה לא יאפשר לו להגיע להסכם עם סעודיה. יש כעס גדול אצל הסעודים על שרים שמצהירים הצהרות קיצוניות שטורפות את הקלפים”.
לדבריו, טראמפ פועל במקביל בכמה ערוצים. “יש שלושה נתיבים אפשריים. הראשון: שנתניהו יחליט לפרוש מהחיים הפוליטיים וטראמפ בעצם מכין לו את הקרקע. השני: הליכה לבחירות והקמת ממשלה אחרת. השלישי: ממשלה בראשות נתניהו אבל בלי ימין קיצוני. אני מתקשה לראות את ההרכב הנוכחי שורד”. ברדה מוסיף כי הלחץ האמריקאי כבר מורגש. “טראמפ לא מחכה שהדברים יסתדרו לבד. הוא מפעיל לחץ דרך וקטורים פחות נעימים”.
על הבחירה להיפגש בפלורידה ולא בבית הלבן הוא מסביר בפשטות. “וושינגטון ריקה לגמרי בתקופת החגים. הנשיא נמצא במאר א – לגו ושם הרבה יותר נוח לסגור דברים. זו פגישה פחות רשמית אבל לא פחות משמעותית”.
בהמשך הראיון מתייחס ברדה גם לפתיחת הקמפוס החדש של "אינבידיה" בישראל ומגדיר זאת כאירוע אסטרטגי. “זה יום חג למדינת ישראל. בכל האיחוד האירופי ביחד אין כמות משרות כמו ש"אינבידיה" מציעה כאן. זה אומר שישראל היא מעצמה עולמית בתחום השבבים. בלי זה לא היינו חלק מהברית הבינלאומית לאספקת חומרי גלם לצ׳יפים שנחתמה רק בין שמונה מדינות”.
לדבריו, ההשקעות האדירות בישראל אינן מקריות. “זה לא רק ביטחון אלא ההון האנושי. בעולם "הסיליקון ואלי" ישראל נתפסת כאור גדול. גם בתקופות קשות כשבא לדפוק את הראש בקיר יש לנו במה להתגאות”.
ברדה מתאר את תפיסתו לגבי טראמפ במשפט אחד: הוא אמנם נשמע משיחי אבל יש לו תוכנית ברורה, לוח זמנים והבנה עמוקה של כוח. מי שמקשיב באמת לנאומים שלו מבין שהוא מספר מראש מה הוא מתכוון לעשות בשנה הקרובה”.
