אמש (ה׳) בכנס שעסק בהתמודדות עם תופעת שריפות הפסולת, התייחסו ראשי רשויות מקומיות למנגנונים שמזינים את התופעה ולצורך בשינוי גישת ההתמודדות, יו"ר פורום רשויות קו התפר וראש עיריית כפר סבא, רפי סער: ״מדובר בטרור סביבתי, בלי אתרי הטמנה מוסדרים, הפסולת פשוט תמשיך להיערם והציבור הוא זה שמשלם את המחיר".

זיהום האוויר שמקורו בשריפות פסולת פיראטיות הפך בשנים האחרונות למציאות יומיומית הפוגעת בבריאות הציבור ובאיכות החיים של תושבים ברחבי הארץ. מדובר בתופעה רחבת היקף, הכוללת חשיפה מסוכנת לחומרים רעילים ומזהמים, ומכונה לא אחת “טרור סביבתי".

בכנס הארצי למיגור זיהום האוויר משריפות פסולת פיראטיות  יו"ר השלטון המקומי וראש העיר מודיעין מכבים רעות, חיים ביבס ציין כי "יש לנו תוכנית אופרטיבית ברורה, אבל כדי שהיא תצליח חייבים לטפל גם בשורש הבעיה: הקמת מתקני השבה וטיפול מתקדמים לפסולת, ויצירת כוח אכיפה ייעודי וחזק שיטפל בעבריינות הסביבתית ביד קשה. כשהתוכנית תצא לפועל במלואה, עם תשתיות, אכיפה, תקצוב וריכוז אחריות, הנושא הזה יכול וצריך לבוא לפתרון. המבחן עכשיו הוא במעשים, לא בהצהרות".

יו"ר פורום רשויות קו התפר וראש עיריית כפר סבא, רפי סער אמר כי: “מדינת ישראל לא יכולה להמשיך לגרור רגליים ולהתנער מאחריות. זה לא עניין ביטחוני אלא כשל מדיני מתמשך. בלי אתרי הטמנה מוסדרים, הפסולת פשוט תמשיך להיערם והציבור הוא זה שמשלם את המחיר. מדובר בטרור סביבתי, ואם נמשיך להתנהל כמו משחק של חתול ועכבר נפסיד. כדי שהאזור ינשום נדרשת החלטה ברורה: להקים אתרי פסולת מוסדרים, גם ברשות הפלסטינית. ורק ניתן יהיה לפקח, לקנוס, לאכוף ולבלום את התופעה.

ראש עיריית ראש העין, רז שגיא שאירח את הכנס התייחס למנגנונים הכלכליים שמזינים את תופעת שריפות הפסולת ולצורך בשינוי גישת ההתמודדות עמה לדברי שגיא, המאבק בשריפות הפסולת נמשך כבר שנים, אך עד כה מתמקד בעיקר בכיבוי ולא בטיפול בשורש הבעיה. “יש שני סוגים של שריפות”, אמר. “האחת שריפת פסולת שמקורה בפלסטינים שמוציאים אשפה מהבית או מהיישוב, והיא מפונה לרוב מערבה, סמוך לגדר. השנייה שונה לגמרי: אנשים שמארגנים פסולת במדינת ישראל ומעבירים אותה ליהודה ושומרון. בשני המקרים מעורב הרבה כסף”