כתבנו מיכאל פרוסמושקין דיווח היום (שני) בתוכנית "יומן תשעים" בהגשת יוסי הדר כי תקיפת התנים החריגה שאירעה בסוף השבוע בכנרת, ובה ננשכו 11 מטיילים, בהם שלושה ילדים, החזירה לכותרות את תופעת התנים המתקרבים לאזורים מיושבים. לדבריו, ברשות הטבע והגנים מזהים בשנים האחרונות עלייה בהיקף המפגשים בין תנים לבני אדם, גם באזור השרון – בעיקר במושבים ובמועצות האזוריות, אך גם בשטחים עירוניים. ברשות מסבירים כי הבנייה המואצת והתרחבות היישובים אל השטחים הפתוחים מגבירות את החיכוך, בעוד מוקדי אשפה לא מוסדרים ופחי אשפה פתוחים מושכים את התנים אל תוך היישובים.
ד"ר יריב מליחי, אקולוג מחוז מרכז ברשות הטבע והגנים, הדגיש בריאיון לתוכנית כי ישראל היא אחת המדינות בעלות צפיפות התנים הגבוהה ביותר בעולם המערבי, אך הבהיר כי מקרי תקיפה של תנים עדיין נדירים. לדבריו, "תן זה חיית בר. אני לא יכול לדבר בשמה של חיית בר, חיית בר היא בלתי צפויה". הוא הוסיף כי למרות המקרים האחרונים בכנרת ובתל אביב, מספר התקיפות נמוך משמעותית בהשוואה לתקיפות של כלבים משוטטים.
מה מושך תנים?
ברשות הטבע והגנים מסבירים כי אחד הגורמים המרכזיים לתופעה הוא האכלת בעלי חיים והנגשת מקורות מזון לתנים. לדברי מליחי, תנים לומדים לקשר בין בני אדם למזון, מאבדים בהדרגה את החשש מהם ומגבירים את נוכחותם בקרבת שכונות ומוקדי בילוי. "תן נכנס כי יש לו מקום מסתור ומקום מזון. הוא מגיע כי יש מזבלה, הוא מגיע כי יש פחי אשפה פתוחים", אמר.
מליחי ציין כי מלבד פעולות כמו לכידת תנים, העתקתם, שידורם ולעיתים גם דילול אוכלוסיות במקרים חריגים – האחריות אינה מוטלת רק על הרשויות. "אני לא יודע לחנך חיית בר, אני חושב שאני יודע לחנך בני אדם, וזה המפתח", אמר. לדבריו, צמצום מקורות המזון, טיפול במפגעי אשפה והימנעות מהאכלת חיות בר הם הצעדים המשמעותיים ביותר להפחתת החיכוך בין התנים לתושבים.
