לפני יומיים דווח כי משרד הבריאות החליט להקפיא את עבודת הוועדה שעסקה בהמשך בחינת פרשת ילדי תימן, המזרח והבלקן. הדבר מעורר ביקורת ומעלה מחדש שאלות קשות סביב אחת הפרשות הכואבות והרגישות בתולדות המדינה. בריאיון לתוכנית "יומן תשעים" בהגשת יוסי הדר, התייחס פרופ' איתמר גרוטו, לשעבר בכיר במשרד הבריאות ומי שהיה אמון על עריכת הדו"ח מטעם הארגון, להחלטה ואמר כי להבנתו מדובר בניסיון "לסיים את הסיפור הזה ולסיים את העיסוק שבו".
לדבריו, במענה שהעביר משרד הבריאות עלה כי "אין איזה כוונה להתעסק עוד בנושא הזה כי למעשה לא יכול להוסיף על הידע הקיים". גרוטו ציין כי בדו"ח שהגיש הציג "הסתכלות קצת אחרת, גם על ההיסטוריה ועל מידע היסטורי קיים ובניתוח קצת אחר", אך לדבריו, "לא קיבלו את זה". גרוטו חזר על הממצאים שהציג בדו"ח והדגיש כי מניתוח המסמכים עלו "פרקטיקות גזעניות". לדבריו, "בעיקר מה שעלו זה מקרים שבהם התייחסו באיזשהו זלזול, או בעצם כל העובדה שפתאום ילד נפטר ואחרי זה לא יודעים מה קרה איתו ולא מצאו את כל הפרטים, וקברו אותו ללא ידיעת ההורים".
הוא הוסיף כי מדובר במצבים שהם "בניגוד, בוודאי גם מוחלט לאתיקה המקובלת כיום, אבל אני חושב שגם בניגוד לאתיקה הכללית בנושא הזה, הרפואית". עם זאת, גרוטו הבהיר כי הדו"ח לא עסק בטענות על חטיפת ילדים או מכירתם. "המטרה הייתה יותר באמת להסתכל על היחס, או על הרמה המערכתית", אמר. לדבריו, גם אם התרחשו אירועים חריגים, יש צורך במנגנונים שיזהו מקרים דומים בעתיד. "יש חוזר מנכ"ל בנושא הזה של מניעת גזענות, אבל יש עוד מה לשפר", ציין, והוסיף כי "גם בישראל זה קיים" בהתייחס לתופעות של אפליה וגזענות במערכת הבריאות.
באשר לטענות על טיוח הפרשה בעקבות הקפאת עבודת הוועדה, אמר גרוטו כי ייתכן שיש גורמים החוששים "לפתוח איזה תיבת פנדורה", בין היתר בשל השלכות אפשריות. למרות זאת, הדגיש כי "הסוגיה הזאת עדיין מהווה איזשהו, נקרא לזה פצע פתוח, שצריך לטפל בו". לדבריו, הצעד הראשון צריך להיות קיום שיח ישיר בין נציגי הממשלה לנציגי משפחות ילדי תימן, המזרח והבלקן: "לדבר קצת על הדברים ולשמוע מה מפריע, אז אני אפילו ברמה הבסיסית הזאת, זה היה משהו שמקדם את הנושא".
