ראש מועצת מטולה, דוד אזולאי, התראיין היום (רביעי) לתוכנית "יומן תשעים" בהגשת יוסי הדר, ותיאר מציאות ביטחונית קשה במיוחד עבור תושבי היישוב. לדבריו, התושבים נמצאים כמעט כל הזמן בסמוך למרחבים מוגנים, כאשר חלק גדול מהירי מתבצע ללא התרעות כלל. בנוסף, מעל היישוב נשמעים באופן קבוע קולות ירי של צה"ל, מה שיוצר רעש בלתי פוסק ואינו מאפשר שגרת חיים תקינה. למרות זאת, אזולאי הדגיש כי התושבים נחושים להישאר: 'אנחנו חזקים, אנחנו פה, נחושים לחיות פה עד התלם האחרון', הבהיר.
אזולאי התייחס לאפשרות שהממשלה תלך למשא ומתן נוסף מול ארגון הטרור חיזבאללה, והביע נחרצות את התנגדותו. "בסוף אנחנו רוצים לשמוע רק דבר אחד, שאין ארגון צבאי שהוא לא צבא לבנון בתוך מדינת לבנון, שמרשה לעצמו לירות על מדינת ישראל. זה המטרה. וצריך להגדיר אותה, זה פעם אחת", אמר. כמו כן, ראש המועצה התייחס גם לפגיעה המתמשכת בחקלאות האזור – ואמר: "חקלאים ממשיכים לאבד בתוך כל הבלאגן הזה עדיין את המטעים שלהם. ואנחנו אומרים רק דבר אחד, שבסוף זה ישתלם, כי בסוף אנחנו לא רוצים עוד סבב, ואנחנו לא רוצים לשמוע על עוד הפסקת אש".
לדבריו, הפעולות הנוכחיות הן נקודתיות ואינן מספקות אופק אמיתי לתושבים. הוא ציין כי לאחר תקופה ממושכת של לחימה ושיקום, אם המצב לא יוכרע באופן ברור – לא בטוח שתושבים רבים ישובו לבתיהם. עוד מתח אזולאי ביקורת על המדיניות של הממשלה, ואמר כי למרות הבטחות שניתנו בעבר על ביטחון בצפון – המציאות בשטח שונה, והפגיעות נמשכות.
הפרשן הצבאי נועם אמיר על המלחמה מול איראן: "ישראל צריכה ללכת עד הסוף – יש כאן משולש הזדמנויות"
בנוגע למיגון, ציין אזולאי כי החלטת ממשלה משנים קודמות להקצות מיליארדי שקלים למיגון הצפון לא יושמה במלואה, וכי חלק מהתקציבים "התאדו". הוא הדגיש כי המיגון הוא קריטי לחוסן התושבים, במיוחד לאור זמני התרעה קצרים של שניות בודדות ולעיתים היעדר התרעה מוחלט. יש לציין כי בהקשר המיגון בצפון, התראיין ח"כ אלי דלל מוקדם יותר השבוע לתוכנית "יומן תשעים" ואמר כי הממשלה הקצתה תקציבים לבניית מרחבים מוגנים בצפון – אך בנייתם נקלעה לקשיים בירוקרטיים.
לקראת סיום, התייחס אזולאי לשגרת החיים ביישוב וציין כי אין אפשרות לקיים לימודים סדירים, וכי פעילות חינוכית מתקיימת במתכונת מצומצמת בלבד – ובתוך מרחבים מוגנים. התושבים, לדבריו, מתבקשים לישון בתוך המרחבים המוגנים בשל הסיכון הגבוה, ובחלק מהשכונות שאין בהן ממ"דים, נעשה שימוש במקלטים ציבוריים. לצד זאת, מתקיימות פעילויות מצומצמות לבני נוער במטרה לאפשר להם מפגש יומי קצר בתוך המציאות המורכבת.
