מחקר רחב היקף שערכה מכבי שירותי בריאות חושף מגמה מדאיגה במצב בריאות הנפש של הציבור בישראל: יותר ויותר מטופלים מגיעים לרופאי המשפחה בשל דיכאון וחרדה. על פי הנתונים, בשנת 2024 אחד מכל ארבעה ביקורים אצל רופאי המשפחה נעשה על ידי מטופלים המאובחנים עם אחת מהתופעות,נתון שמהווה שיא חסר תקדים.

המחקר, שנערך על ידי מערך הרפואה והמחלקה להערכה, מדידה ומחקר יישומי במכבי, התבסס על נתוני חברי הקופה בגילאי 18 ומעלה בין השנים 2013 ל-2024. במהלך תקופה זו חלו בישראל שינויים ואירועים בעלי פוטנציאל להשפעה נרחבת על בריאות הנפש,בהם הרפורמה בבריאות הנפש (2015), מגפת הקורונה (2020) ומלחמת חרבות ברזל שפרצה באוקטובר 2023 וממשיכה להתנהל.

הכפלה במספר המטופלים – ועלייה חדה בצריכת השירותים

על פי ממצאי המחקר, בין השנים 2013 ל-2024 חלה עלייה של 50% במספר המטופלים הכללי שפנו לרופאי המשפחה, בין היתר בעקבות גידול במספר חברי הקופה. עם זאת, העלייה בקרב מטופלים שפנו בשל דיכאון וחרדה כמעט והכפילה את עצמה: מ-146 אלף מטופלים בשנת 2013 ל-284 אלף ב-2024, עלייה של 94%.

גם במספר הביקורים עצמם נרשמה מגמת עלייה חדה. כמות הביקורים הכללית אצל רופאי המשפחה גדלה ב-82%, בעוד שכמות הביקורים של מטופלים עם דיכאון וחרדה קפצה ב-117% – מ-1.6 מיליון ביקורים ב-2013 ל-3.5 מיליון ביקורים בשנת 2024.

עוד עולה מהמחקר כי לאורך התקופה הנבחנת עלה בשיעור של 35% מספר המטופלים שרכשו תרופות נוגדות דיכאון וחרדה.

מטופלים עם דיכאון וחרדה, יותר רופאים, יותר אשפוזים

המטופלים הסובלים מדיכאון וחרדה פונים לשירותים רפואיים בשיעור גבוה משמעותית משאר האוכלוסייה: בשנת 2024, הם ביקרו אצל רופאי המשפחה בממוצע 14.2 פעמים בשנה, לעומת 9.8 פעמים אצל מטופלים אחרים. למעשה, ביקורים אלו מהווים כ-25% מכלל הביקורים אצל רופאי המשפחה באותה שנה.

גם בשירותי הרפואה השנייה (רופאים מומחים), חדרי מיון ואשפוז, שיעור הפנייה של מטופלי דיכאון וחרדה גבוה בהרבה. מהנתונים עולה כי:

• 84.2% מהמטופלים עם דיכאון וחרדה פנו גם לרפואה שניונית (לא כולל פסיכיאטרים), לעומת 75.3% מהאוכלוסייה הכללית.

• 20.5% מהם פנו לחדרי המיון (ללא אשפוז), לעומת 13.7% בקרב מטופלים אחרים.

• 5% מהמטופלים עם דיכאון וחרדה אושפזו במחלקות הפנימיות, לעומת 1.8% בלבד אצל מטופלים שאינם מאובחנים כך.

נתוני המחקר מצביעים גם על פער מובהק בין נשים לגברים: 64% מהמטופלים עם דיכאון וחרדה שפנו לרופאי המשפחה הן נשים. זאת לעומת התפלגות כמעט שווה (52% נשים, 48% גברים) בקרב כלל הפונים לרופאי המשפחה.

"נדרש שינוי מערכתי"

ד"ר מרינה מור שלום, סגנית ראש מערך הרפואה במכבי ויוזמת המחקר, התייחסה לממצאים:

"זהו המחקר הראשון מסוגו שבחן את מגמות השינוי בביקורים ובשירותי הבריאות הנפשיים בקהילה, ובמיוחד ברפואת המשפחה, מאז הרפורמה, דרך הקורונה ועד למלחמת חרבות ברזל. אנו רואים שמטופלים עם דיכאון וחרדה צורכים יותר שירותים, מתאשפזים יותר, ונזקקים ליותר תרופות, בהשוואה לשאר האוכלוסייה."

עוד הוסיפה כי "הרפורמה אכן הצליחה לקרב בין בריאות הנפש לרפואה הכללית, אך המציאות מראה שהצורך בטיפולים זמינים רק הולך ומחריף. לכן, יש להרחיב את מערך המטפלים ולהכשיר אנשי מקצוע נוספים, ובפרט לחזק את רופאי המשפחה שנמצאים בחזית הקשר עם המטופל."

ד"ר מור שלום ציינה גם כי מטופלים הסובלים מדיכאון וחרדה הם לעיתים קרובות מבוגרים יותר וסובלים יותר ממחלות כרוניות, ולכן טיפול מיטבי חייב להיות אינטגרטיבי ולשלב בין הגוף לנפש: "כיום, מתמחים ברפואת משפחה מבצעים סבב של חודשיים במחלקות פסיכיאטריות סגורות. יש צורך בהסטת הכשרה זו למרפאות בריאות הנפש בקהילה – שם מתמודדים רופאי המשפחה עם עומס הפניות הגובר."