שלוש שנים לאחר ה-7 באוקטובר, צוין הבוקר יום הזיכרון הלאומי בטקסים, מפגשי שיח ואירועי הנצחה ברחבי הארץ. בשיחה בתוכנית יומן הצהריים עם יוסי הדר ברדיו 90, שיתפה טל שמעוני ממכמורת, שורדת הטבח בפסטיבל הנובה, בתחושותיה הקשות ביום הטעון ובדרך הריפוי והשיקום שעברה מאז. "מבחינתי, כל בוקר לקום ולצאת מהמיטה זו התמודדות, אז היום הזה הוא אפילו יותר קשה", אמרה שמעוני. "אני היום קמתי בבוקר ישר ישירות לתוך אזכרה של חברה שנרצחה בשעה תשע בבוקר. אז אני ככה עוברת מבית עלמין לבית עלמין, לאזכרות, לטקסים, לראיונות. זה מורכב, ואנחנו חזקים ומשתדלים להיות הרבה ביחד".
ביום הטרגדיה, בעודם נמלטים ממתחם המסיבה תחת אש ותופת, הצליחו שמעוני ובן זוגה לשעבר למצוא מחסה בבית ביישוב הסמוך לנתיבות. שם, בתוך המציאות המטלטלת, הם פתחו חמ"ל אזרחי מאולתר שמטרתו לרכז מיקומים של מבלים שהסתתרו בשדות ולהעבירם לכוחות החילוץ. "אני בעצמי מתפעלת את החמ"ל של היישוב הזה באותו הבוקר, מתוך טלפונים שאנחנו מקבלים – עשרות טלפונים מחברים שלנו שיירו עליהם ברחבי המסיבה", שחזרה שמעוני. "המחשב שלי הפך להיות המחשב של החמ"ל. מגיע אחד המפיקים היותר מבוגרים ובעצם שואל למי יש מחשב, בסביבות שמונה בבוקר, ואני אומרת לו שלי. באותו הרגע בעצם אנחנו מתחילים לרכז את כל המידע. אנחנו מקבלים את כל הלוקיישנים האלה ובעצם שולחים אותם למי שהיה ועדיין מנהל חברת האבטחה של הנובה ומנהל ההפקה, יגיל רימוני, שנמצא בשטח, והוא מנסה להגיע לכמה שיותר מקומות".
המחיר הכבד של הטבח המשיך ללוות אותה ואת הקהילה כולה גם בשנים שחלפו. "אני איבדתי מעל 15 חברים", סיפרה בכאב. "איזה צער רב, וכפי שנאמר פה גם, אחד החברים הטובים שלי קיפח את חייו ולקח את נפשו בעצמו לפני שנה, רועי שליו". בעקבות הטרגדיה והצורך הדחוף במענה נפשי לשורדים, נרתמה שמעוני לפעילות בעמותת "קהילת שבט נובה", שם ניהלה בהמשך את מחלקת הסדנאות והטיפולים. "ה'ביחד' עוזר מאוד, ואנחנו מנסים באמת בכל דרך אפשרית. לכל שורד יש משהו אחר שעוזר לו, והעמותה שקמה מנסה להציע את מירב ומגוון הטיפולים – הפורמליים, הבלתי פורמליים, האלטרנטיביים, הרשמיים. יש כאן רצון באמת ליצור מגוון כדי לאפשר לכמה שיותר אנשים למצוא את הדרך שלהם לעזור לעצמם לעבור את היום". במקביל, בקרוב צפוי להיפתח "בית נובה" ביער אילנות הסמוך לנתניה – מרכז קהילתי ושיקומי קבוע המיועד עבור שורדי הפסטיבל. לקראת טקס הזיכרון ברעים, פנתה שמעוני לציבור הרחב בבקשה להמשיך ולתמוך בשורדים ובמשפחות השכולות: "אנחנו צריכים אתכם ביום הזה. אנחנו קצת מרגישים שאחרי שהחטופים חזרו רק אנחנו נשארנו עם הדבר הזה חקוק מאוד חזק בזיכרון שלנו ובגוף שלנו".
