שורדת הטבח בקיבוץ בארי, עליזה גד, התראיינה לתוכנית "יומן צהריים" עם יוסי הדר וגוללה את קורותיה ואת קורות משפחתה במהלך השעות הארוכות שבהן היו נצורים בביתם הסמוך לגדר הגבול בשבעה באוקטובר.
במהלך יום הקרב, בעוד הבית עולה באש ומחבלים מקיפים אותו מכל עבר, התקבל בממ"ד טלפון ממפעיל כלי טיס מאויש מרחוק (זיק) של חיל האוויר. המפעיל, שזיהה התקבצות ענפה של מחבלים סביב המבנה, ביקש לוודא אם בני המשפחה נמצאים בממ"ד ושקל לירות טיל לעבר הבית.
"הוא אמר לנו: 'אני רואה ריבוי עשן וריבוי מחבלים מסביבכם. אני לא רוצה לפגוע בכם, אני רוצה לדעת שאתם בממ"ד סגורים ואני אירה בכיוון שבתקווה שהממ"ד יציל אתכם'", שחזרה גד. תשובתם לטייס הייתה חד-משמעית: "אנחנו בשלב שאנחנו אומרים לו: 'כן, כן, תירה, אנחנו מתחננים'".
כשנשאלה מה עובר בראש ברגע כזה, הסבירה גד את התחושה הקשה: "תאמין לי שזה היה הרבה יותר קל ממה שעבר לנו בראש כששמענו אותם כל רגע מנסים לפתוח את הממ"ד… הרגשנו שלמות מטיל זה חסד לעומת מה שמחכה לנו אם הם יפתחו את הממ"ד". בסופו של דבר, בשל העשן הכבד והחשש לפגוע בלתי מעורבים, המפעיל החליט שלא לבצע את הירי. "זה אבסורד, אבל פשוט כל כך התאכזבנו שלא יורדים עלינו טיל", שיתפה
במהלך הריאיון הדגישה גד את גבורתו של רס"מ אלירן אברג'יל ז"ל. לאחר שרכבו נפגע מטיל נ"ט (RPG) ששוגר מגג ביתה של גד, אברג'יל, הלוחם היחיד שנותר כשיר, לא היסס, רץ בנחישות לעבר חמולת המחבלים שפשטה על המבנה, וניהל מולם קרב פנים אל פנים תוך שהוא מרוקן את כל המחסנית שלו עד שנפל. "הוא לא היסס לרגע. במקום לרוץ לעבר הגדר ששם היו חיילים, הוא בחר לרוץ לעבר המחבלים. זה משהו כל כך אנושי ואמיץ", אמרה בהתרגשות.
בני המשפחה חולצו בסופו של דבר רק בסביבות השעה 20:00 בערב על ידי כוחות צה"ל, ששלפו אותם מבעד לחלון הממ"ד כשהם יחפים ובבגדי שינה.
בסיום הריאיון התייחסה גד לתהליך השיקום וההתמודדות הנפשית המורכבת: "זה משהו מן הסוג שהזמן לא מרפא. מנגנוני ההגנה הולכים ונופלים, ואז אתה מרגיש את זה בגוף ובעצמות". כנשאלה על העתיד ועל הדרישה לתשובות, סיכמה: "הדבר היחיד שאפשר לעשות כדי להתחיל תיקון זה לחקור מה קרה – שתהיה חקירה אובייקטיבית וממלכתית שלא תסתיר שום דבר, שתאפשר לנו להסתכל באומץ על הגבורות ועל הטעויות שלנו".
