תושבת קריית שמונה, נטלי גיטי לוי, מטפלת רגשית ואמא לתיכוניסטים שלומדים בימים אלה מרחוק, התראיינה לתוכנית "יומן תשעים" בהגשת יוסי מכלוף וסיפרה על הקשיים של תושבי הצפון בימים אלה. "אנחנו ממש חיים כאן בתחושה של חרדה יום-יומית", תיארה והביעה אופטימיות, "אני אשאר ואני אלחם. יש לי רשות מדהימה שמתפקדת תחת אש".
לדבריה, למרות הקושי הרב שהם מתמודדים עימו יום יום, העירייה מנסה לסייע ככל יכולתה לתושבים: "אז אנחנו לא לגמרי מופקרים, בואו נגיד ככה, וזו הנחמה שלי, ולכן אני עוד נשארת כאן", הדגישה. היא סיפרה כי היא אמא לחמישה ילדים, אחד לוחם, שניים לפני גיוס ועוד שני תיכוניסטים שצריכים ללמוד מרחוק: "הם באמת מתמודדים פה יום-יום, זו מציאות לא פשוטה, לא מבחינה חברתית, לימודית, סוברים מלא פערים. אבל אתה יודע, אנחנו מנסים לעשות את מה שאפשר", אמרה.
המגיש יוסי מכלוף סיפר כי בריאיון עם חברת הכנסת קטי שטרית הם שוחחו על האפשרות של לפנות את תושבי קריית שמונה, שאמרה כי בפעם הקודמת בה התושבים פונו היו מי שלא חזרו לגור בעיר. המגיש מתח על כך ביקורת: "אנשים הם בני אדם, לא צריך להתייחס אליהם כאל מוצר, פיניתי וזה לא חזר. זה לא איזה סכו"ם שהילד לקח ולא החזר למגירה, אבל בסדר, זאת דעתה", אמר.
חברת הכנסת קטי שטרית: "לפנות את תושבי הצפון – זה ניצחון לחיזבאללה"
למרות החרדה היומיומית – בוחרים להישאר
היא המשיכה ותיארה את המציאות הכואבת שהתושבים נאלצים להתרגל אליה על מנת לקיים את שגרת חייהם: "אנחנו ממש חיים כאן בתחושה של חרדה יום-יומית, ואנחנו לא רוצים להתרגל לזה, אתה מבין? כי עוד יום ועוד יום – מתרגלים כבר. כאילו, פתאום שומעים קול רועש, אז אומרים, אוקיי, זה שלנו, יש הד, אז זה שלנו. ואז אנחנו כזה ממשיכים בשגרה". לדבריה, הייתה להם את האפשרות לבחור אם להישאר בעיר או לא – ובזכות הרשות היא ותושבים נוספים החליטו להישאר למרות הקושי.
"אני אשאר, אני מדברת בשם עצמי. אני אשאר ואני אלחם. יש לי רשות מדהימה שמתפקדת תחת אש. יש פה אנשים שאכפת להם, שעושים את הכול, כאילו, ממש יום ולילה בשבילנו, אז אנחנו לא לגמרי מופקרים", אמרה והדגישה, "זאת אומרת, יש לי אפשרות לקום ולקחת את הילדים שלי ואת העסק שלי וללכת למקום אחר. אבל אני בוחרת להישאר, אוקיי? אני לא לבד. יש עוד הרבה תושבים שבוחרים להילחם ולהתמודד, ויש לנו פה את הרשות שלא מוותרת ותשיג את כל מה שצריך בשביל לאפשר לנו גם לחיות בביטחון, גם לחיות ברווחה. אני לא מוותרת".
חסרה עזרה מהממשלה
לדברי גיטי לוי, יש בעיר מערך חינוכי ללמידה מקוונת, "יש פה יועצות, יועצים, שבקשר עם התלמידים, הם מנסים איכשהו, אתה יודע, לתת כלים", אמרה, "אבל זה עדיין לא פשוט, כי חסרים לנו הרבה משאבים,
וחסרה לנו התמיכה, התמיכה הממשלתית, כדי שנוכל להמשיך ליישב את הגליל". היא הסבירה כי אחד האתגרים, שהיא מאוד משתדלת לעמוד בו, הוא ליצור שגרה לילדים ולעצמה בתוך המציאות הבלתי נתפסת. "כרגע ההצלחה שלי זה שהם ישמרו על סדר יום, יקומו בבוקר, יתחברו לזום קצת, לפחות למקצועות העיקריות", אמרה וציינה כי למרות זאת מבחינה חברתית עדיין יש קושי והילדים לא יכולים להיפגש עם חבריהם.
"ומבחינה חברתית זה חוסר שבאמת קשה. כי זה לא שהם יכולים להזמין חבר לבית שלנו, כי אין לנו מרחב מוגן". אז אני לא לוקחת אחריות על אף אחד, מספיקה לי האחריות שלי". כמו כן, היא סיפרה כי השגרה שלה מתחילה מהבוקר, עם האזעקות הראשונות שמעירות את התושבים. היא פותחת את הקליניקה שלה, כמטפלת רגשית, ומאפשרת טיפול מקוון עבור התושבים. בנוסף, ציינה כי כלל השירותים הציבוריים בעיר פתוחים, החל מקופות חולים ועד הלשכה של הרשות: "אנשים חיים ובתוך החרדה ממשיכים לפעול", הדגישה.
המגיש הזכיר כי בעבר, בשדרות, המדינה בנתה מרחב מוגן לכל אזרח, הצמידה ממ"דים לבניינים. תושבת העיר הביעה אופטימיות כי ברגע שיהיה לעירייה את המשאבים לכך מהממשלה, גם בעיר יעשו את העבודה הנדרשת.
ליל סדר תחת אש
באשר לליל הסדר, ואיך מקיימים אותו תחת אש, היא הוסיפה כי חלק מהתושבים שהם בעלי מוגבלויות וצרכים – "הרשות פינתה אותם. מי שיכול היה להתפנות באופן עצמאי ובחר, עשה את זה. מי שבוחר להישאר, אז הוא נשאר", אמרה והוסיפה כי גם עבור התושבים שבחרו להישאר – דאגו לתנאים שיאפשרו לקיים ליל סדר במקלטים הציבוריים: "אני יודעת שדאגו לליל הסדר במקלטים, ממש כאילו לכל מה שצריך בשביל שזה יקרה בצורה הכי טובה".
חשוב לשמור על האחדות
לסיום, ביקשה תושבת קריית שמונה להזכיר כמה חשוב, במיוחד בתקופה הזו, לשמור על האחדות ולהיזהר מלשון הרע. "וחשוב לי להגיד רגע משהו. בימים האלה, שאנחנו כל כך כל כך טעונים ועם כל מיני חילוקי דעות עולים, דווקא עכשיו אנחנו, כאילו חשוב לי להגיד על העניין הזה של לשון הרע. כל מיני מידע שמגיע אלינו וזורם אלינו, ואנחנו מבררים אותו ומעבירים אותו הלאה, וזה כמו אש בשדה קוצים", אמרה, "חשוב לי להעביר מסר, בואו ננסה לפחות בינינו את המלחמות הפנימיות האלה, רגע להניח בצד, ושנייה רגע להתרכז במה שנכון וחשוב ולהשקיע את האנרגיה הכל כך יקרה שאנחנו זקוקים לה במקומות הנכונים.
וביחד ננצח.
אני מאמינה באחדות הזו".
