אירוע אלימות חמור התרחש בחדר המיון של בית החולים הלל יפה בחדרה, כאשר מטופל כבן 21 השליך בקבוק לעבר אחות, פגע בפניה וגרם לה לדימום ברשתית. האירוע הוביל להשבתת מחאות חלקית של מרפאות החוץ והמכונים בבית החולים ולכינוס אסיפות הסברה של הצוותים הרפואיים.
בדיווח של כתבנו מיכאל פרוסמושקין בתוכנית של יוסי הדר נמסר כי התקרית התרחשה במהלך חול המועד, בעקבות ויכוח על רקע טיפול רפואי. החשוד בתקיפה נעצר על ידי המשטרה והובא בפני שופט, אך בית המשפט החליט לשחררו בתנאים מגבילים, בהם מעצר בית והרחקה מבית החולים. השחרור עורר זעם רב בקרב עובדי בית החולים והנהלתו.
האחות שנפגעה שחזרה בדמעות את רגעי האימה במהלך אסיפת ההסברה שנערכה בבית החולים. היא סיפרה כי המטופל החל לכעוס על כך שאח אחר עזב אותו, ואף על פי שניסתה להרגיעו ואמרה לו כי היא פונה לרופא לקבלת הוראות טיפול, הוא החל לקלל אותה נמרצות. "רק אמרתי לו להפסיק לקלל אותי, כי אני לא חושבת שאני צריכה לקבל קללות", שחזרה. "באתה שנייה, זה קרה תוך שניות, הרגשתי לחץ חזק בעין וראיתי שחור".
יו"ר ועד האחיות בבית החולים הלל יפה, פאני ביטון, הדגישה בריאיון עם יוסי הדר כי המקרה משקף כשל עמוק ומערכתי: "לצערי הרב, זה לא המקרה הראשון וגם לא יהיה המקרה האחרון. האלימות כלפינו הולכת וגוברת, והכתובת היא לא כאן. אנחנו בשנת 2026, תסתכל מה קורה בבתי החולים מבחינת תשתיות, מבחינת כוח אדם. הציבור פשוט זועם, וכל הזעם מופנה למי שנמצא בחזית – האחיות ואנשי הציבור. המערכת הזאת פשוט מורעבת, ואנחנו הפכנו לשק החבטות שלה".
ביטון התייחסה גם לסוגיית האבטחה בבתי החולים והבהירה את הנוכחות של אנשי הביטחון במקום: "היה איש ביטחון בכניסה למיון, הוא יושב שם 24/7, אבל יש הבדל גדול מאוד בין סמכויות של איש ביטחון לבין שוטר. הכל מתחיל ונגמר בכסף. איש האבטחה ביקש ממנו לא לקלל, אבל הוא לא יכול לעכב אותו. לולא זה היה שוטר, הוא היה עוצר אותו וזה היה נגמר שם, אולי לא היינו מגיעים לאלימות פיזית. בנס הבחורה הזאת לא איבדה את העין שלה, היה דימום ברשתית".
לדברי ביטון, הנהגת עובדי הרפואה דורשת צעדים מידיים מצד הדרג המדיני ומשרד הבריאות: "פנינו לשאול סקיף, יו"ר הסתדרות האחים והאחיות, שנתן הנחיה לשביתה ולאסיפת מחאה. הוא הוציא מכתב חריף לשר הבריאות בדרישה לתוכנית חירום לאומית ולהקצאת משאבים מתאימים, וניתן אולטימטום של שבועיים לדיון בנושא. הצוותים מרגישים חוסר ביטחון, כעס ועלבון, כאילו אנחנו שקופים. אנחנו בסך הכל רוצים לבוא לעבוד בשקט, בשלום ובביטחון".
