כבכל קיץ, ככל שטמפרטורת מי הים התיכון עולה, נחילי מדוזות מגיעים לחוף. אך בשבוע האחרון דווח על נחיל חריג בגודלו שהגיע לחופי ישראל, ובמיוחד לאזור תחנת הכוח "אורות רבין" בחדרה. אלפי מדוזות נסחפו עם הזרמים אל מערכת היניקה של התחנה – באופן שמאיים לשבש את פעולתה. "המדוזות נכנסות לתוך מערכת הקירור של התחנה, וחוסמות את זרימת מי הים החיונית", מסביר אלכס קליימן, טכנאי תפעול ביחידת הייצור בתחנה, בראיון ליומן הצהריים של רדיו 90 עם יוסי הדר, "אם לא ננקז אותן בזמן – נצטרך לעצור את ייצור החשמל".
תחנת הכוח אורות רבין משתמשת במי ים לקירור הטורבינות: "הקיטור שמניע את הטורבינה מקרר במעבה, שם מוזרמים אליו מים מהים", מסביר קליימן. "הבעיה היא כשנחילים של מדוזות נתקעים על סורגי הסינון של המשאבות. הם חוסמים את הזרימה, מה שיכול להוביל להשבתת יחידות ייצור שלמות".
לדבריו, כל משאבה שואבת עשרות אלפי קוב מים בשעה, וכאשר המדוזות חוסמות את המסננים, יש צורך בהתערבות מיידית.
מערכת חירום: "כף גריפה" ודולבים מלאים במדוזות
על מנת למנוע עצירה של ייצור החשמל, התחנה מפעילה מנגנון חירום: "יש לנו כף גריפה מיוחדת שמעלה את המדוזות מהסורג וזורקת אותן לדולבים", אומר קליימן. "בתקופות של עומס – אנחנו ממלאים מכולה שלמה במדוזות תוך פחות מיום". לדברי קליימן, העובדים בתחנה, מתמודדים עם המשבר 24 שעות ביממה: "זה לא נעים, זה מחליא לפעמים, אבל אנחנו שם, צוותים מסורים, כדי להבטיח את המשך זרימת מי הקירור".
לשאלה איזה פעולות נעשו למניעת כניסת המדוזות למסננים?
ניסינו להציב מסכים של בועות אוויר – 'ווילון' תת-ימי שאמור להרחיק את המדוזות", מספר קליימן. "אבל זה לא הצליח. המדוזות לא באמת שוחות – הן פשוט נסחפות עם הזרם, והמשאבות שלנו שואבות אותן פנימה בעוצמה גבוהה".
על אף הקושי, עד כה לא נרשם שיבוש בפעילות התחנה: "אנחנו נערכים מבעוד מועד. יש כוננות, תורנויות, מערך ניקוז – והכול כדי לאפשר ייצור חשמל רציף", מבטיח קליימן.
ממשרד האנרגיה נמסר כי "התחנה פועלת כסדרה, תחת מעקב הדוק, והציבור אינו צפוי להרגיש בהשפעה".
הקשיבו לראיון המלא
