הדר קס, מייסדת ומנכ"לית ארגון "חמניות" והארגון הלאומי לילדים שאיבדו הורה ומומחית לחקר יתמות, התראיינה לתוכנית "יומן צהריים" עם עו"ד אלי אורגד, וחשפה נתונים קשים על מצבם של עשרות אלפי ילדים ובני נוער שאיבדו את הוריהם.
"זה באמת סיפור קשה מנשוא, שמצטרף ל-52,000 ילדים ובני נוער שאיבדו הורה בחיים בישראל", הדגישה קס בפתח הריאיון. היא התייחסה למקרי קיצון של רצח אימהות לעיני ילדיהן, והביעה תרעומת על כך שהשגרה ממשיכה כאילו דבר לא קרה: "אנחנו כמעט ולא מדברים על זה ואנחנו רק היום שאחרי… וזה הפער הכי משמעותי על היתומים שנותרים מאחור. אף אחד לא מדבר, בטח שלא מדברים על אותם 52,000 יתומים שנותרים מאחור".
קס הצביעה על אזלת יד מערכתית חמורה, המותירה את המשפחות השכולות לבדן מול המערכת הבירוקרטית: "הפשע כאן הוא לא רק הרצח, המחדל שקורה לאותם יתומים ממש ביום שאחרי, חיים שלמים רצופים של בעיות חברתיות, ועליהן מוסיפה המדינה בעיות בירוקרטיות". לדבריה, בעוד שילדים שאיבדו הורה במלחמה זוכים למעטפת ממשרד הביטחון, יתומים כתוצאה מפשע, מחלה או תאונות נופלים בין הכיסאות: "אין היום גורם מתחל אחד שרואה את היתומים האלה… משרד הרווחה בכלל מטפל בזה? היום ילד שמאבד הורה, חוזר לבית ספר, במסגרת הבאה שהוא יעבור, אף אחד לא יודע שהוא יתום כי אין רישום עליו ברשות המקומית".
לצד הדרישה להכרה ממסדית ולמינוי משרד ממשלתי אחראי, קס קוראת לשנות את מדיניות התמיכה הכלכלית והנפשית המינימלית: "אני דורשת שייבוא משרד ממשלתי ויגיד 'אני אחראי על אותם ילדים יתומים, נקודה'". היא הוסיפה כי מעבר להכרה, נדרשת תמיכה מקיפה הכוללת הדרכה הורית, קצבה ריאלית שאינה הנמוכה במשק, ומעטפת נפשית מותאמת: "ההורה צריך לקבל דרכה הורית וחיזוק, וצריך לקבל קצבה שהיא לא הקצבה הנמוכה ביותר בישראל… ובקצה קצה הדבר, הוא צריך גם לקבל עזרה נפשית, הילד". לקראת השבעת הכנסת הקרובה, קראה לחברי הנסת הנכנסים לקחת אחריות על הנושא שאינו זוכה לייצוג מפלגתי, ולהבטיח ששום ילד בישראל לא יופקר עוד לגורלו.
