אלון אלרואי דוחה את הטענות נגד מועמדותו בליכוד ומבהיר כי יעתור לבית הדין של המפלגה, לאחר החלטת ועדת הבחירות לפסול את התמודדותו. לדבריו, ההחלטה שגויה, אינה עומדת בפרקטיקה המקובלת בליכוד ואף נגועה בחוסר תום לב.

בריאיון אמר אלרואי כי בכוונתו להגיש ערעור רשמי: “תהיה עתירה שלי לבית הדין כנגד החלטת השופט. יש מעל ועדת הבחירות בית דין, ואני אפנה אליו. אני מאמין שאני אנצח בערעור והכול יבוא על מקומו בשלום”. לדבריו, קיימות שלוש סיבות מרכזיות לאופטימיות שלו. “קודם כל, פעלנו לפי הנורמה המקובלת בליכוד. אלי דלל ישב שנים בסיעה אחרת ברשות המקומית ובכל זאת נבחר לכנסת מטעם הליכוד, ולא ראו בכך פגם”.

אלרואי הוסיף כי גם תמיכה של יו״ר הליכוד במועמדים ברשויות המקומיות מוכיחה שמדובר בהתנהלות מקובלת: “אם יו״ר הליכוד יכול לתמוך ישירות במועמד מסיעה שאינה נקראת ליכוד, בוודאי שגם אני יכול לפעול כך. זו הפרקטיקה של החיים, לא משהו חדש או חריג”.

לצד זאת, הוא הציג גם תרחיש חלופי: “במקרה הכי קיצון, אני אעזוב את סיעת ‘דרך חדשה’ ואצהיר במועצה שאני חלק מסיעת הליכוד. זה לא כנסת, ולא מדובר בהתפטרות וחזרה, אלא בהצהרה פוליטית לגיטימית”. לדבריו, אין בכך מניעה משפטית כל עוד הסיעה אינה מכריזה עליו כפורש.

אלרואי תקף את העותרים נגדו וטען כי מדובר במהלך מאוחר ולא הוגן. “משה בניפלח עצמו חתם על מסמך שבו אני יו״ר הסניף. חוסר תום הלב בהגשת הבקשה הם נימוקים כבדי משקל. היה מועד ברור לערעור על ספר הבוחרים עד ה־19 בנובמבר, ואי אפשר להגיע בתחילת פברואר ולנסות לבטל הכול”. את המהלך כינה “צרות עין של אנשים קטנים”.

בהמשך הצביע אלרואי על תקדימים נוספים בליכוד: “יושב ראש המטה המוניציפלי של הליכוד, וראשי ערים כמו צביקה ברוט, רצו ברשימות עצמאיות ועדיין ממלאים תפקידים מרכזיים במפלגה. תגיד לי במה אני שונה מהם?”. לדבריו, מדובר ב”מנהג המקום” ולא בחריג: “זו לא רק התנהגות, זה נוהג שמאפשר את זה לכל בעלי התפקידים”.

בסיום הדגיש כי הוא אינו חושש מההליך: “סוף האמת לנצח, סוף הצדק לנצח וסוף העשייה הציבורית לנצח. אני לא מוטרד בכלל. אני בטוח שבית הדין של הליכוד יבין שאין כאן פגם, לא משפטי ולא ציבורי”.