בית המשפט העליון החזיר את המאבק בין עיריית חדרה לחברת החשמל לנקודת ההתחלה, והותיר על הפרק דרישה להיטל השבחה בהיקף של כ-592 מיליון שקל בעקבות הרחבת תחנת הכוח אורות רבין.
הסכסוך החל לאחר שהמדינה אישרה הרחבה של התחנה, הכוללת הוספת יחידות ייצור במחזור משולב המבוססות על גז טבעי. בהתאם לחוק, כאשר מאושרת תוכנית שמשביחה מקרקעין, בעל המקרקעין נדרש לשלם היטל השבחה לרשות המקומית. בשנת 2021 דרשה עיריית חדרה מחברת החשמל לשלם סכום של כ-592 מיליון שקל. חברת החשמל דחתה את הדרישה, והצדדים פנו להליך משפטי שנמשך מספר שנים.
ועדת הערר המחוזית דחתה את דרישת העירייה על הסף, בין היתר בנימוק פרוצדורלי שלפיו השומה התבססה על חוות דעת כלכלית שלא צורפה בשלב הגשת הדרישה. בית המשפט המחוזי אישר את ההחלטה. כעת, בית המשפט העליון קבע כי לא הייתה חובה לצרף את חוות הדעת כבר בשלב הראשוני, וכי בנסיבות המורכבות של המקרה היה מקום לאפשר לעירייה להגיש את חוות הדעת גם בשלב מאוחר יותר.
עו"ד אילנה בראף, המייצגת את עיריית חדרה, הסבירה כי משמעות פסק הדין היא שהדיון חוזר לוועדת הערר. “לא הייתה שום חובה בדין לצרף את חוות הדעת הכלכלית בשלב הדרישה. מדובר בסוגיה סבוכה, ולכן היה מקום לאפשר לנו להגיש את חוות הדעת גם בהמשך”, אמרה. לדבריה, ועדת הערר תדון מחדש בסוגיה, ובשל מורכבותה צפוי הנושא לעבור לבחינת שמאי מייעץ, שיגיש חוות דעת מקצועית שעל בסיסה תתקבל ההכרעה.
בראף הדגישה כי אין מדובר בפיצוי אלא בהיטל השבחה. “כאשר מאושרת תוכנית שמשביחה מקרקעין, בעל המקרקעין צריך לשלם היטל השבחה. כאן אושרה תוכנית ארצית שאפשרה הקמת שתי טורבינות חדשות, והיתר הבנייה שניתן בעקבותיה הוא שיצר את החיוב”, הסבירה.
חברת החשמל, מצדה, טענה כי לא קמה חובת תשלום כלל, ולחלופין העריכה את ההשבחה בכ-16–17 מיליון שקל בלבד – סכום שכבר שולם. הפער בין עמדות הצדדים נובע, בין היתר, מהקושי להעריך השבחה במקרה של תחנת כוח, שאינה נכס נדל"ני רגיל. “ברוב התוכניות מדובר במעבר מייעוד חקלאי למגורים או בהגדלת זכויות בנייה, ואז קל יחסית להעריך את השווי. כאן מדובר בתחנת כוח, וזה מוצר שלא נמכר בשוק באופן שגרתי. ההערכה מורכבת בהרבה”, ציינה בראף.
ההליך כעת צפוי להתחדש בפני ועדת הערר, שתבחן את חוות הדעת הכלכלית מטעם העירייה ותכריע בשאלת גובה ההשבחה, אם בכלל. ההחלטה הסופית עשויה להשפיע לא רק על חדרה וחברת החשמל, אלא גם לשמש תקדים במקרים דומים של הרחבת תשתיות לאומיות.
