יניב חיון, שהשתלט על הטייס וסייע להצלת הנוסעים בטיסת פליי דובאי, התארח בתוכנית "פותחים סופ"ש" עם עו"ד אלי אורגד וברהנו טגניה. בריאיון גלוי לב הוא משתף בהתמודדות עם הפלאשבקים, העומס התקשורתי, רגעי החרדה בקוקפיט, והמסר החד-משמעי שחשוב לו להעביר לציבור בישראל.
שבוע וקצת עברו מאז הדרמה המלטלת בטיסת פליי דובאי, שבה סייע יניב חיון להשתלט על דייל שהשתולל ואיים על הבטיחות במטוס, והדי ההדף התקשורתיים והאישיים עדיין בעיצומם. בריאיון לתוכנית "פותחים סופ"ש" עם ברהנו טגניה ועו"ד אלי אורגד, שיתף חיון בתחושות שמלוות אותו מאז הנחיתה: "מאז הסיפור אני לא עובד. אי אפשר, זה קשה. אני עדיין מוצף בפניות מהתקשורת ומאנשים בעולם. אין אחד בהודו שאין לו את הטלפון שלי, הם לא ישנים". כשנשאל על מצבו הנפשי ועל ההתמודדות עם טראומת האירוע, השיב: "אני לא מתעורר באמצע הלילה, אני פשוט לא מצליח לישון. אני מסתכל על הילדים שלי ואני גאה במה שעשיתי כדי לשמור על החיים שלהם. זה מה שנותן לי את הכוח ומה שמחזיק אותי שפוי. ברור שיש פלאשים, ואיזשהו שלב אני אצטרך לטפל בעצמי, אבל כרגע אני בוחר לעשות שירות הסברתי למען המדינה – שהעולם יבין עם מה אנחנו מתמודדים ואיזה עם אנחנו".
חיון שחזר בחיוך גם רגע אחד סוריאליסטי ומפתיע מתוך הבלאגן והמתח העצום בתא הטייס: "כשצאתי מהקוקפיט, כי הדייל השתולל בחוץ והייתי צריך לצאת כדי לא להפריע לטייס שהיה צריך ריכוז עם התקלות, יצאתי החוצה. דוקטור שוטה, רופא השיניים, אחרי שהוא חבש את הטייס הפצוע וכל האזור דם, אמר לי משפט שאני לא אשכח בחיים: 'אחי, אתה יודע שאסור לך להיות בקוקפיט? לפי החוק אסור לך להיות בקוקפיט!'". בהתייחסו למתח הביטחוני סביב האירוע והחשש ממפגעים נוספים על המטוס, הסביר: "היינו בסיטואציה שכל מי שהוא לא ישראלי על המטוס – מבחינתנו הוא חשוד. יצאנו מנקודת הנחה שמפגע אחד יש, וכל מי שהתנהג טיפה באגרסיביות או בצורה מוזרה, מבחינתנו הוא עוד שנייה מפתיע אותנו. ככה התנהלנו במשך שעה או יותר, שמרנו על הגב אחד של השני והיינו מאוד דרוכים".
לצד רגעי התושייה והגבורה שהובילו לקבלת אות גבורה מנשיא המדינה, חיון מבקש לקחת מהאירוע הדרמטי בעיקר מסר של אחדות ופרופורציות לציבור הישראלי: "מה שעובר לי בראש כשאני מסתכל על החדשות זה שנחנו מתעסקים בשטויות. אנחנו צריכים לחיות כאילו אין מחר, כי אנחנו לא יודעים מה מזמן לנו הגורל בעוד שעה. אנחנו נלחמים אחד בשני בתקופה האחרונה וזה הדבר הכי גרוע שייש, כי בסך הכל אנחנו עם אחד ועם קטן. צריכים להעריך אחד את השני ולכבד אחד את השני, ולא משנה מה הדעות, מה המוצא או איזה צבע. אנחנו היינו בגיהנום הזה כמה שעות ואיבדנו את השפיות, ואני לא רוצה לחשוב מה עובר על משפחות ששכלו את היקירים שלהם. צריכים קצת לראות את האחר, לשים את עצמנו במקומם ולהזדהות". קור רוחו, הומור הבריא ורוח ההתנדבות שלו הותירו רושם עמוק באולפן, וכשנשאל האם יעז לעלות שוב על טיסות בעתיד, סיכם בביטחון: "לא רק שאני אטוס – אם ירשו לי ויתנו לי, אני גם אטיס".
