בית המשפט העליון דחה את כלל העתירות שהוגשו נגד מיקומו של מתחם התחזוקה והתפעול (הדיפו) הענק של קו המטרו M1 בצפון גוש דן. בפסק דין שניתן על ידי השופטים דוד מינץ, יעל וילנר וחאלד כבוב, נקבע כי תוכנית תת"ל 101/ג תישאר על כנה. המשמעות היא שמרכז הלוגיסטיקה והמוסכים של הרכבת התחתית יוקם בסמוך לכפר סבא ולמושב גן חיים, במרחק של כמה מאות מטרים בלבד מהשכונות הירוקות בצפון העיר, ולא יועבר לשטחים שבין קיבוץ אייל לעיר טירה כפי שדרשו הרשויות המקומיות והתושבים.
במוקד העתירות שהגישו עיריית כפר סבא, המועצה האזורית דרום השרון ותושבי הסביבה, עמדה הדרישה לאמץ את "חלופת אייל-טירה" כדי למנוע מטרדים סביבתיים, בריאותיים ופגיעה בשטחים החקלאיים ובאיכות החיים. העותרים קבלו גם על החלטת הוועדה הלאומית לתשתיות לאומיות (ות"ל) שלא לבחון חלופה זו לעומק, בניגוד להמלצת חוקרת חיצונית, וכן מחו על מיקום אתר התארגנות של הפרויקט בשטח גן הזיכרון ההיסטורי בכפר סבא. המדינה מנגד טענה כי חלופת אייל-טירה הייתה גורמת לעיכוב משמעותי ולאי-ודאות בפרויקט, ומעבירה את הטרד מתושבי כפר סבא לתושבי טירה, שהתנגדו לכך בעצמם.
השופט דוד מינץ קבע בפסק הדין כי ההליך התכנוני היה קפדני וסדור, תוך שקילת מכלול השיקולים הכלכליים, התכנוניים והסביבתיים, ו ציין כי "אין אבן שלא נהפכה". בית המשפט הבהיר כי אינו משמש כ"מתכנן-על" וכי המלצת חוקרת אינה מחייבת את מוסדות התכנון. גם הטענה לגבי גן הזיכרון נדחתה לאחר שנמצא כי שטח האתר צומצם ונבחן כראוי. השופטים סיכמו כי בפרויקטי תשתית לאומיים נדרשת ראייה מערכתית רחבה, וחתמו בקביעה כי הגיעה השעה שהפרויקט יצא לפועל.
