עונת החורף מביאה עמה ירידה בטמפרטורות, אך גם עלייה ניכרת בסיכונים הבריאותיים שעלולים להוביל לסיבוכים קשים ואף לסכנת חיים. אוכלוסיות רגישות – ובהן קשישים, תינוקות, ילדים קטנים וחולים במחלות כרוניות – חשופות במיוחד לפגיעות בעונה זו, ולכן זיהוי מוקדם ומניעה נכונה הם קריטיים. ד"ר פבל פסצ'אנסקי, מנהל המחלקה לרפואה דחופה (בפועל) במרכז הרפואי הלל יפה, מפרט את חמש הסכנות המרכזיות של החורף ומעניק כלים מעשיים שיעזרו לעבור את העונה הקרה בבטחה.
מחלות זיהומיות: שפעת, קורונה ודלקת ריאות
עם בוא החורף חלה עלייה בתחלואה בזיהומים בדרכי הנשימה, ובהם שפעת, קורונה ונגיפים נשימתיים נוספים. אף שלעיתים מדובר בתסמינים קלים יחסית, מחלות אלו עלולות להסתבך לכדי דלקת ריאות קשה, אשפוז ואף סכנת חיים. בני הגיל השלישי, תינוקות וילדים קטנים, אנשים הסובלים ממחלות לב וריאה כרוניות, חולי סוכרת ומחלות כליה ובעלי מערכת חיסונית מוחלשת נמצאים בסיכון מוגבר, ולכן נדרשת ערנות גבוהה ופנייה לבדיקה רפואית בכל החמרה.
כדי לצמצם את הסיכון להידבקות ולסיבוכים, ממליץ ד"ר פסצ'אנסקי להקפיד על קבלת חיסונים בהתאם לגיל ולהמלצות משרד הבריאות – לרבות חיסוני שפעת, קורונה ו-RSV לקבוצות המתאימות. לצד זאת, חשוב להקפיד על רחיצת ידיים, לאוורר את הבית גם בימים קרים, להימנע ממגע קרוב עם חולים ולהישאר בבית בזמן מחלה. עוד הוא מדגיש כי לא כל מחלת חורף מחייבת טיפול תרופתי אגרסיבי: אנטיביוטיקה אינה יעילה נגד נגיפים, והשימוש בה צריך להיעשות רק כאשר יש חשד או אבחנה של זיהום חיידקי ובהנחיית רופא.
היפותרמיה: ירידה מסוכנת בחום הגוף
אחת הסכנות הבריאותיות המשמעותיות בחורף היא היפותרמיה (תת-חום) – מצב שבו טמפרטורת הגוף צונחת מתחת ל-35 מעלות. במקרים חמורים, ירידה כזו עלולה לפגוע קשות בתפקוד הלב ומערכת העצבים ולגרום לסיבוכים מסכני חיים. הסיכון גבוה במיוחד בקרב קשישים, אנשים החיים לבדם, חולים כרוניים ואנשים הסובלים מתזונה לקויה, שכן בגיל המבוגר תחושת הקור פוחתת והגוף עלול להתקרר יתר על המידה מבלי שהאדם יזהה זאת בזמן.
כדי למנוע מצב כזה, מומלץ לשמור על טמפרטורה של 20 עד 24 מעלות בבית, לחמם את הבית גם בשעות הלילה, ללבוש בגדים חמים במספר שכבות ולהימנע משהייה ממושכת בקור ובגשם. כמו כן, חשוב להקפיד על תזונה ושתייה מספקות ולגלות ערנות מוגברת למצבם של קשישים המתגוררים בגפם. הופעת סימני אזהרה כמו רעד, חולשה חריגה, בלבול, ישנוניות ודיבור לא ברור – במיוחד לאחר חשיפה לקור – מחייבת פנייה לעזרה רפואית דחופה.
הרעלת גז: הסכנה השקטה מאמצעי החימום
סכנה חמורה ופחות מוכרת בעונה הקרה היא הרעלה מגז חד-תחמוצת הפחמן (CO) כתוצאה מהפעלת מכשירי חימום לא תקינים או לא בטיחותיים. מדובר בגז רעיל, חסר צבע וריח, הנפלט מבעירה לא מלאה של דלקים ומצטבר בחללים סגורים מבלי שניתן יהיה להבחין בנוכחותו. הגז פוגע ביכולת הדם להעביר חמצן לאיברי הגוף, והחשיפה אליו עלולה לגרום לכאבי ראש, סחרחורת, בחילות, חולשה ובלבול, ובמקרים חמורים להוביל לאובדן הכרה ואף למוות.
למניעת הרעלה, מזהיר ד"ר פסצ'אנסקי באופן חד-משמעי מפני שימוש במנגל, גנרטור או אמצעי חימום הפועלים באמצעות בעירה בתוך הבית או בחללים סגורים. יש להקפיד על אוורור מתאים בהתאם להוראות היצרן, לבצע בדיקות ותחזוקה תקופתיות למכשירי החימום, ומומלץ אף להתקין גלאי חד-תחמוצת הפחמן בבית. במקרה של חשד להרעלה, יש לצאת מיד אל האוויר הפתוח, להזעיק עזרה רפואית ולא לשוב למבנה עד לקבלת אישור מגורמי החירום.
נפילות ושברים: סכנת ההחלקה בחוץ ובבית
במהלך החורף עולה משמעותית הסיכון לנפילות, החלקות ופציעות – הן בשל מדרכות רטובות, משטחים חלקים, שלוליות ותנאי ראות ירודים, והן כתוצאה מנעליים לא מתאימות, חולשה גופנית או ירידה בלחץ הדם בעקבות מחלה. עבור האוכלוסייה המבוגרת הסכנה קריטית במיוחד, שכן נפילה בגיל השלישי מסתיימת לעיתים קרובות בשבר בצוואר הירך, המחייב אשפוז ממושך ועלול להוביל לפגיעה בתפקוד היומיומי ולאובדן העצמאות.
כדי לצמצם את הסיכון מומלץ לנעול נעליים סגורות בעלות סוליה מונעת החלקה, להימנע מהליכה על משטחים רטובים ולהיזהר ביציאה מהבית בימים גשומים. בתוך הבית חשוב לדאוג לתאורה טובה בכניסה ובמסדרונות ולהתקין מאחזים בחדר הרחצה. בנוסף, מומלץ להימנע מקימה מהירה מהמיטה או מכיסא, ולשלב פעילות גופנית קבועה לחיזוק השרירים ושיפור שיווי המשקל.
החמרה במחלות נשימה כרוניות
עונת החורף מאתגרת במיוחד עבור אנשים המתמודדים עם מחלות נשימה כרוניות כגון אסתמה ומחלת ריאות חסימתית כרונית (COPD). השילוב בין אוויר קר, זיהומים נגיפיים ושהייה ממושכת בחללים סגורים עלול לעורר התקפים או קשיי נשימה, המתבטאים בשיעול מוגבר, צפצופים בנשימה, קוצר נשימה ועלייה בצורך להשתמש במשאפים – מצבים שעלולים להצריך טיפול רפואי ואף אשפוז.
כדי להפחית את הסיכון להידרדרות, חשוב להקפיד ליטול את הטיפול התרופתי הקבוע ולהשתמש במשאפים ובספייסר בהתאם להנחיות הרופא. לצד זאת, מומלץ להימנע לחלוטין מעישון ומחשיפה לעשן, להתחסן בהתאם להמלצות הרפואיות ולצמצם חשיפה לאנשים חולים. ד"ר פסצ'אנסקי מדגיש כי יש לגלות ערנות לכל שינוי במצב הנשימתי, ובכל מקרה של החמרה בקוצר הנשימה, עלייה בכמות הליחה או שינוי בצבעה – לפנות לבדיקה רפואית בהקדם ולא להמתין.



























