חבר הכנסת אלי דלל מתייחס בראיון מקיף לרדיו 90 לסוגיות הבוערות שעל סדר היום – מהאיום האיראני, דרך ההסכם בעזה ועד למחלוקות הכלכליות והחברתיות בתוך הקואליציה – ומציג קו ברור של תמיכה ביטחונית תקיפה לצד ביקורת פנימית שאינה חוששת להתעמת עם הממשלה.
לדבריו, המפגש האחרון בין ראש הממשלה בנימין נתניהו לנשיא ארצות הברית דונלד טראמפ הוא בעל חשיבות אסטרטגית יוצאת דופן. דלל מדגיש כי מדובר בפגישה השביעית בין השניים, עובדה שלדבריו מעידה על עומק היחסים והאמון ההדדי. “זה מראה על יחסים מאוד אינטימיים בין המנהיגים, ועל הכבוד שטראמפ נותן לראש הממשלה ולמדינת ישראל”, אמר. “יש כאן התחשבות אמיתית בביטחון ישראל – דבר שלא תמיד ראינו בעבר”.
באשר לתוצאה המיוחלת, דלל מבהיר כי האינטרס הישראלי ברור: הסרת האיום האיראני, ובראשו האיום הבליסטי והגרעיני. “המטרה של מדינת ישראל היא הפלת המשטר האיראני, ולדעתי גם של האמריקאים”, הוא אומר. “השאלה היא האם זה יקרה דרך הסכם ברור – בלי גרעין ובלי טילים – או דרך מלחמה. קשה לי להאמין שהאיראנים ייכנעו מרצון, אבל גם אם זה יקרה בכוח, אינני רואה את המשטר מחזיק מעמד לאורך זמן”.
כשעבר הדיון לזירת עזה, דלל הביע שביעות רצון מהשבת כלל החטופים, הישג שלדבריו רבים לא האמינו שיתממש. “זה הישג עצום, וצריך לומר ביושר – גם ראש הממשלה וגם טראמפ תרמו לכך”, ציין. עם זאת, הוא מכיר בכך שחמאס טרם פורק מנשקו. למרות זאת, הוא משוכנע שההסכם שנחתם כולל מנגנון ברור לפירוז הרצועה. “נכנסנו להסכם הזה מעמדת כוח ולא מעמדת חולשה”, אמר. “פירוז עזה ולקיחת הנשק מהחמאס הם חלק מההסכם, ואני מאמין שזה יקרה – השאלה רק באיזו צורה”.
דלל מתייחס גם לחשש מהתערבות של גורמים זרים בניהול הרצועה. “אם הטורקים והקטרים התחייבו לפירוז – הם חתומים על ההסכם”, הוא אומר. “ואם הם לא יעמדו בזה, מדינת ישראל תעשה את מה שצריך לעשות. יש לנו גם גיבוי אמריקאי מלא”.
בזירה הכלכלית-חברתית, דלל אינו חושש לבקר רפורמות שמקדמת הממשלה, גם כאשר הן מגיעות מתוך הקואליציה. הוא מסביר כי התנגדותו לרפורמות בתחום הבנקאות, החלב והמע״מ נובעת מהאופן שבו הן מקודמות. “יש דברים שצריך לעשות בחשיבה ולא במחטף”, אמר. “שינויים מבניים במשק לא אמורים לעבור דרך חוק ההסדרים. צריך להביא אותם לוועדות הרלוונטיות, לשמוע את כל הגורמים, ולעשות עבודה מסודרת. אחרת זה לא באמת מוריד את יוקר המחיה”.
גם בנושא חוק הגיוס דלל נוקט עמדה נחרצת. לדבריו, מדובר כיום בחוק לא שוויוני. “יש כאן שני ערכים מרכזיים – שוויון והצורך האמיתי של המדינה בחיילים”, אמר. “כל אחד צריך לתרום למדינה, לא משנה מאיזה מגזר הוא מגיע”. הוא מדגיש כי יש לאפשר לתלמידי ישיבות ללמוד, אך מי שאינו לומד – חייב להתגייס או לבצע שירות אזרחי. “גם המגזר הערבי צריך לתרום”, הוסיף. “החוק שמנסים לקדם היום פוטר מגזר שלם ולא מתמודד עם הפרט”.
לסיכום, דלל מטיל ספק ביכולתו של חוק הגיוס הנוכחי לעבור. “לדעתי, החוק הזה לא יעבור בקדנציה או במושב הזה”, אמר, והבהיר כי עמדותיו נובעות מתפיסה אחת ברורה: טובת המדינה וביטחונה מעל הכול.
