הוויכוח סביב חוק הגיוס נמצא שוב בלב השיח הציבורי, והמערכת הפוליטית ממשיכה להתחבט בין פתרונות חלקיים לדחיות חוזרות. ח"כ קלנר, מסביר בראיון לתוכנית "היומן 90" מדוע הפעם המדינה ניצבת בפני צומת גורלית. לדבריו, “אי אפשר להמשיך עוד שנים במתווה זמני. הציבור רוצה ודאות, והמערכת הביטחונית צריכה יציבות”.
קלנר מדגיש כי לצד העיקרון של שוויון בנטל, חייבים להביא בחשבון גם את חשיבות לימוד התורה והאופי הייחודי של החברה הישראלית. “זאת לא משוואה שאפשר לפתור בכוח. צריך פתרון מאוזן שאף צד לא ירגיש שהוא מפסיד בו לחלוטין”. "חוק הגיוס הוא לא פסגת החלומות שלי, אך ראוי לבדוק האם החוק הזה מקדם, האם הוא ריאלי והאם הוא משלב את הציבור החרדי".
לדבריו, הדיון הציבורי סביב הנושא נעשה טעון מדי ולעיתים פוגע ביכולת לקבל החלטות מדיניות שקולות: “כשמייצרים שיח של שנאה, אף אחד כבר לא מקשיב. המטרה היא לא לנצח את החרדים, אלא לחזק את מדינת ישראל”.
בהתייחסו לסנקציות, אמר ח"כ קלנר: "אני מאמין בסנקציות, כי בסוף יש עניין מבחינת להפעיל סנקציה כלפי מי שלא מקיים את החובות האזרחיות שלו. הוא הדגיש את החשיבות של יצירת הסכמות עם הרבנים החרדים ואמר כי דרך הסכמות אלה ניתן יהיה "לעשות גם שינוי חברתי, שגם אם הוא לא יעשה בבת אחת, הוא יעשה שינויים בעתיד".
על האפשרות שהחוק יעבור רק בכנסת הבאה, השיב קלנר: "אני מאמין שבסוף התיקונים וההסכמות, ככל שיהיו, הוא יעבור כבר בכנסת הזאת, וזאת תהיה בשורה שתקדם גיוס". לדבריו, שירות חרדים במג"ב למשל מהווה אפשרות חיובית ואיכותית להקלה בנטל. דרך מג"ב ניתן להגדיל את השירות החרדי".
ח"כ מזהיר מפני גרירת רגליים נוספת: “אם לא תהיה הכרעה, המערכת הביטחונית תמשיך לשלם מחיר, וגם האמון הציבורי ילך ויישחק. אנשים רוצים להבין שכולם תורמים בדרך כלשהי, צבאית, אזרחית או קהילתית”.
הוא סבור כי לצד חובת השירות, יש מקום להרחיב את מסלולי השירות הלאומי ולהפוך אותם לאטרקטיביים הרבה יותר: “חייבים להכיר בכך שלא כולם מתאימים לצבא. מדינת ישראל מרוויחה גם משירות משמעותי בבתי חולים, בתחומי הצלה ובקהילות. שירות זה לא רק מדים”.
לצד הביקורת על המערכת הפוליטית, הוא מציין כי יש גם פוטנציאל גדול לצמיחה חברתית מתוך ההחלטות הקרובות: “זו הזדמנות היסטורית לחבר מגזרים, ליצור שיתוף פעולה ולהבין שאפשר להיות שונים ובכל זאת שווים בתרומה”.
הח"כ קלנר מסכם בקריאה לפעולה: “אף פתרון לא יהיה מושלם. אבל חוסר החלטה הוא ההחלטה הכי רעה. המדינה צריכה מנהיגות שמעזה, שמקבלת החלטות ולא מחכה שהמציאות תכפה אותן עליה”.
