חברת הכנסת שרון ניר מישראל ביתנו, תת־אלוף במילואים לשעבר, מתייחסת ב "יומן 90" לדיון שנערך היום בבית המשפט העליון בנושא הפצ"רית, ולמחלוקות הסוערות בין הדרג המדיני, המשפטי והצבאי. כבר בפתח דבריה היא מצרה על מה שהיא מגדירה כ״ניסיון של הממשלה להלך אימים על בית המשפט העליון״ ומוסיפה כי ״מן הראוי היה לאפשר לחקירה הקריטית הזו להתנהל כמו שצריך ולעמוד בכל הקריטריונים שבג״ץ קבע.״ לדבריה, למרות שהעבירות לכאורה חמורות וחובה לחקור אותן, מה שמעניין את הממשלה אינו חקר האמת, אלא חיכוך מתמיד עם מערכת המשפט.
ניר מזכירה כי בג״ץ כבר הרחיק לכת ואפשר לשר המשפטים לקבוע מי יפקח על החקירה. ״אם כבר נתנו לו סמכות, לפחות שיעמוד בקריטריונים. צר לי שזה לא כך״, אמרה והוסיפה כי הפיכת המועמד לעובד מדינה אינה עונה על מהות החלטת בג״ץ. מבחינתה, הממשלה מתמקדת בפתרונות עוקפים: ״הכוונה היא לא לחקור ולא לעמוד על חקר האמת. הכוונה היא להתנגח עם בית המשפט העליון״.
היא קושרת את הדברים גם לסירוב הממשלה למנות ועדת חקירה ממלכתית למחדל 7 באוקטובר. ״כדי להגיע לחקר האמת חייבים ועדת חקירה ממלכתית. הממשלה מנסה כל טריק כדי לא למנות אחת, למרות שברור לכולם שרק ועדה כזו יכולה לחקור את כל האספקטים, את כולם, כולל כל הדרגים״. היא טוענת כי ההתחמקות הזו מתבצעת בגלל שהם ״רוצים לשמור על עצמם״.
ניר דוחה את טענות המועמדים למיניהם, שלפיהן ועדת חקירה ממשלתית או ועדות אחרות יכולות להחליף ועדת חקירה ממלכתית. ״בנימין נתניהו עצמו, בפרשת הרוגלות, רצה למנות ועדת חקירה ממלכתית מתוך הבנה שרק גוף כזה יכול לבצע חקירה מלאה. עכשיו, כשמדובר במחדל החמור ביותר בתולדות ישראל, פתאום זה לא מתאים להם״.
לדבריה, האווירה המתוחה בין הדרג המדיני לצבאי הגיעה לרמות חריגות. ״המתח תמיד היה קיים, אבל הוא היה בחדרי חדרים ובשיקול דעת. היום יש פגיעה ישירה ביכולת של הצבא לבצע את תפקידו״. היא מתייחסת בחריפות לעימות בין שר הביטחון לרמטכ״ל סביב התחקירים הפנימיים ותהליך קבלת ההחלטות בצבא: ״לא מספיק שיש לנו חזית פתוחה בעזה, בלבנון, ביהודה ושומרון, מול החות'ים ואיראן. עכשיו מצאו גם זמן לפתוח חזית נגד הרמטכ״ל, לפגוע במינויים בכירים, ולשבש את עבודת הצבא״.
ניר מדגישה כי המשבר אינו רק סמלי אלא פוגע ישירות בביטחון הלאומי. ״אני מסתכלת על האתגרים של העשור הקרוב. עם הטירוף הזה של ההתנהלות בין שר הביטחון לרמטכ״ל, אני באמת דואגת. וכל אזרח במדינת ישראל צריך להיות מודאג״.
בראיון היא התייחסה גם להצגת חוק הגיוס החדש, אותו כינתה ״חוק השתמטות״. ״זה לא חוק גיוס. זה מתווה אטיאס, והוא לא הולך לגייס אפילו חרדי אחד. במקסימום הוא יחזיר את ש״ס ויהדות התורה לקואליציה. זה חוק שמטרתו פוליטית, לא ביטחונית״. היא מותחת ביקורת חריפה על יו״ר ועדת החוץ והביטחון, ח״כ בועז ביסמוט: ״הוא שכח שהוא אחראי לביטחון. הוא לא יו״ר ועדת השתמטות. במקום להסתובב במוצבים, הוא מסתובב בחדרי רבנים״.
לדבריה, המצב בשטח בלתי נסבל: ״אנשי מילואים עושים היום 115 ימי מילואים בשנה. זה שליש משנה! בעשור הקרוב, שליש מהחיים יוקדשו למילואים. זה לא אפשרי. יש מחסור חמור בכוח אדם בסדיר ובקבע, ואנחנו עומדים בפני אתגרים עצומים״. לשאלתו של יוסי הדר האם צריך לגייס בכפייה, היא עונה: ״צריך לקבוע כלל ברור: כולם, כולל כולם, מבצעים חובה אזרחית. שירות צבאי או שירות אזרחי. יהודים, נוצרים, מוסלמים, דרוזים, צ’רקסים – כולם. זו המסקנה מהשבעה באוקטובר״.
ניר מזכירה כי מפלגתה מקדמת חוק גיוס חובה לכולם, ותהיה מוכנה ללכת רחוק כדי למנוע את העברת החוק הנוכחי. ״לא נאפשר חוק השתמטות״, אמרה. ״בעוד שבועיים הצעת החוק לפיזור הכנסת מופשרת, ואנחנו נשקול את צעדינו״.
כשנשאלה על אפשרות לשיתוף פעולה עם מפלגות ערביות, ענתה באופן חד: ״אנחנו לא נקים קואליציה עם רע״ם ולא עם חדש־תע״ל. מדינת ישראל צריכה קואליציה ציונית בלבד״. לדבריה, יש כבר הבנה בין ראשי האופוזיציה על קווי יסוד ברורים: ״חוק גיוס אחד לכולם ווועדת חקירה ממלכתית״.
למרות שהבחירות אינן מעבר לפינה, היא משוכנעת שהן מגיעות. ״האופוזיציה כבר עצרה את ההפיכה המשטרית ואת חוק ההשתמטות. אנחנו נעצור גם את הניסיון להעביר אותו עכשיו. ואם צריך, נלך לבחירות״. היא מצהירה כי האופוזיציה תגיע לשלטון עם רוב ציוני: ״אנחנו עומדים על 60–61 מנדטים, ונגיע ל-63–64. אזרחי ישראל רואים בדיוק מי פועל למען המדינה״.
חברת הכנסת שרון ניר באמירה חד משמעית: ״אנחנו נבנה ממשלה ציונית חדשה. ישראל זקוקה לזה, וזו תהיה המשימה שלנו״.
