עם תחילת שנת הלימודים והחזרת הילדים לגנים ולבתי הספר, הורים רבים תוהים כיצד ניתן לזהות קשיים פיזיים או התפתחותיים אצל ילדיהם. קרן מחלב, קלינאית תקשורת מחוזית ב'כללית' מחוז שרון, התראיינה לתוכנית "יומן צהריים" עם משה גבאי והסבירה כי קיימים מספר "דגלים אדומים" מרכזיים שעשויים להעיד על בעיית שמיעה אצל ילדים. בין הסימנים הבולטים אליהם כדאי לשים לב: ילד ששואל הרבה פעמים "מה?" ומבקש מההורה לחזור על דבריו, מבקש להסתכל על פני הדובר בזמן שיחה, או מתקשה לשבת לאורך זמן ולהיות קשוב במהלך מפגש בגן או שיעור בכיתה. בנוסף, יש לשים לב לתלונות על אי-נוחות באוזניים, דלקות אוזניים חוזרות, הצטברות שעווה, וכן קשיים שפתיים או התפתחותיים כלליים.
בריאיון הבהירה מחלב את הצעדים הראשונים שעל ההורים לנקוט ברגע שמתעורר חשד: "מה שחשוב קודם כול לעשות זה שלפני שניגשים לעשות בדיקת שמיעה. חשוב מאוד לפנות לרופא. זה יכול להיות רופא ילדים, רופא משפחה, או כמובן רופא אוזן-גרון, שהוא בעצם עושה בדיקה אוטוסקופית כדי לשלול בעצם שיש איזשהו ממצא אורגני מבחינת האוזניים".
לדבריה, לאחר שלילת גורמים כמו פקק שעווה או הצטברות נוזלים מאחורי תוף האוזן, מופנה הילד לבדיקת שמיעה מקיפה. כאשר מדובר בילדים צעירים, הליך הבדיקה מותאם במיוחד לגילם ולעתים מבוצע על ידי שתי קלינאיות תקשורת במקביל, כדי להבטיח שיתוף פעולה מלא ויצירת חוויה חיובית. מחלב מעניקה עצה שימושית להורים לקראת ההגעה למכון: "בדיקת שמיעה לילדים היא בעצם משחק, ולכן כשאנחנו באים עם הילד למכון שמיעה. לא כדאי להגיד לו שבאים בעצם לבדיקה, כי בדיקה הרבה פעמים מתקשרת מבחינת הילד לאיזשהו משהו רפואי מלחיץ ובמקרה הזה במכון שמיעה זה בעצם משחק".
מעבר לבדיקות השמיעה, מחלב מדגישה את הזיקה הישירה בין יכולת השמיעה להתפתחות השפתית והתקשורתית של הילד. השמיעה מהווה את הבסיס הראשוני לרכישת שפה, וכל קושי בשמיעה, גם אם הוא זמני או קל, עלול להשפיע על התפתחות הדיבור והתקשורת. קלינאיות התקשורת מלוות מטופלים מגוונים החל מגיל ינקות ועד גיל זקנה, ומעניקות מענה לקשיים שפתיים, עיכובים התפתחותיים, בעיות רצף ותקשורת, וקשיי שטף וגמגום. אבחון מוקדם ושיקום שמיעתי במידת הצורך מאפשרים לילדים להשתלב בצורה אופטימלית במסגרות החינוכיות והחברתיות.
