חבר הכנסת אליהו רביבו מהליכוד, יושב ראש הכנסת וחבר ועדת החוץ והביטחון, הגיע לראיון עם אלי אורגד וברהנו טגניה ברדיו 90, כשהוא נושא עמו תסכול מקומי עמוק ודריכות לאומית גבוהה. השיחה נפתחה דווקא בזירה העירונית בנתניה, שם תיאר אירוע אלימות חמור כלפי ילד. “אתמול פתחו לילד את הראש, הוא אושפז במצב קשה”, אמר בקול נסער. לדבריו, ניסיונות “לשמור את זה בשקט כדי שלא תהיה סערה תקשורתית” אינם מקובלים עליו. “מה חובתנו בעיר הזו? לבוא לציבור ולהגיד לו את האמת. בעיר הזו יש אלימות. חד משמעית”.
מהמישור המקומי עבר הדיון במהירות לסוגיה הבוערת בזירה הבינלאומית, המשא ומתן עם איראן והאפשרות להסלמה. רביבו בחר את מילותיו בזהירות, אך שידר ביטחון. “יש אמרה שמי שיודע לא מדבר ומי שמדבר לא יודע”, חייך, והוסיף כי הוא חשוף ליותר מידע מהאזרח הממוצע, אך “הרבה פחות מכפי שאחרים יודעים”. לדבריו, ישראל ערוכה לכל תרחיש. “אנחנו מתוחים עד המקסימום בהגנה ובהתקפה, פרוסים לאירוע מתגלגל שלא רק מחזית אחת”.
כשנשאל האם הציבור צריך להיות מודאג, השיב באופן חד וברור. “כן, חד משמעית כן, אך צריך להיות שקטים, נינוחים ורגועים”. הוא הדגיש כי הכוחות ערוכים היטב וכי פיקוד העורף פועל בהתאם להערכות המודיעיניות. “אני סמוך ובטוח שהכוחות שלנו בהגנה ובספיגה ובהתקפה ערוכים מצוין”.
באשר לאפשרות של תקיפה אמריקנית או תגובה איראנית, רביבו לא הותיר מקום לספק לגבי עמדת ישראל. “מדינת ישראל לא תשב בחיבוק ידיים. אם שלטון האייתולות יעשה טעות, הוא ישלם מחירים שהוא אפילו לא יודע לספור. זו לא תהיה תגובה במסטיק בזוקה, זו תהיה תגובה עצימה”.
עם זאת, כשנשאל על דיווחים שלפיהם בעבר נדחתה תקיפה משום שישראל לא הייתה ערוכה דיה, בחר להימנע מפרטים. “נכון ואחראי מצידי להמתין עם ההתייחסות בעת הזאת. כן היו שיחות וכן היו הבנות, והכול לטובת ההיערכות הנצרכת”.
רגע חריג במיוחד בראיון נגע לסוגיית ההדלפות מדיונים חסויים בוועדת החוץ והביטחון. רביבו הודה בפה מלא כי חברי הכנסת אינם מקבלים את כל המידע. “ראשית, לא מספרים לנו הכול. ושנית, אני יכול להבין למה לא מספרים מספיק. קצב ההדלפות מדיונים חסויים הוא פשוט מטורף”. הוא אף סיפר כי במהלך סקירה ביטחונית חסויה של ראש הממשלה בוועדה, חלק מהפרטים כבר דלפו לתקשורת בזמן אמת. “יצאתי מהאולם וחלק מהדברים כבר היו בפושים. היו עיתונאים ששאלו אותי דברים שאני לא הספקתי לכתוב במחברת שנשארת אצלנו בוועדה”.
לדבריו, גם כשפורסמו נתונים מתוך סקירת פיקוד העורף, הם לא שיקפו את התמונה המדויקת. “מי שאמר, אמר כי רצה להיות בשרני בהדלפה שלו”, עקץ, והבהיר כי אין רשות במדינת ישראל שאינה בהיערכות, גם אם רמת המוכנות משתנה בין הרשויות.
לציבור הוא מבקש להעביר מסר פשוט. “לנהוג ולנהל אורח חיים רגיל, שגרתי, בטוח, נינוח. האם לקנות שישיית מים? לא. האם לפתוח מקלטים? לא אנחנו מחליטים. חלק מהשגרה שלנו כמדינה הוא להיות ערוכים תמיד”. לדבריו, עצם קיומה של סבירות להסלמה אינו מצדיק שינוי בשגרת החיים. “האם יש סבירות שארצות הברית תיישם את הצהרת הנשיא לעניין מתקפה? ברור. מאוד. האם בגלל זה לשנות את שגרת החיים? בחיים לא”.
לקראת סיום נשאל גם על עתידו הפוליטי. על האפשרות להתמודד ברשימה הארצית ועל פעילותו השקטה יחסית בשטח השיב בביטחון. “צברתי 97 הצעות חוק ועוד 36 שאני שותף להן. אני סומך על מצביעי הליכוד שידעו להעריך את מי שעובד למענם, ולא רק מגיע ללקק להם ולנשק אותם”. לשאלה אם ירצה לכהן כשר אם ייבחר בעשירייה השנייה השיב במילה אחת מפתיעה. “לא”.
בין דריכות ביטחונית לביקורת על הדלפות, בין אחריות ציבורית לאמונה ביכולת העמידה של החברה הישראלית, רביבו מצייר קו ברור של איפוק ושל ביטחון עצמי. “האויב צריך להיות בפאניקה”, סיכם, “לא אנחנו”.
