אבי סלמה, מועמד לראשות עיריית נתניה ויו״ר סיעת דרך חדשה, התראיין ברדיו 90 לשיחה טעונה וגלויה במיוחד עם אלי אורגד. “שבוע מאוד מאוד קשוח ולא פשוט”, הוא אומר מיד בפתיחת הראיון, ומבהיר כי למרות שהפוליטיקה המקומית בוערת, הוא מגיע לשיחה מתוך ימים קשים של אבל ציבורי ואישי, "אנחנו כסיעה לא דיברנו במשך כל השבוע הזה על פוליטיקה".
כשאורגד פונה אליו בשאלה בוערת על חוק הגיוס, סלמה עונה בכנות. “אני לא מכיר את הפרטים עד הסוף”, הוא מודה, אך מוסיף כי כל חוק שיגיע בהסכמה רחבה הוא בעיניו חיוני. “אין ספק שכל אחד צריך לתרום למדינה שלו. בין אם בשירות אזרחי ובין אם בשירות צבאי. מי שמשרת בצבא צריך לקבל תמריצים, כי הוא מסכן את החיים שלו ומאפשר את הקיום של המדינה”. סלמה מספר כי בחברה החרדית יש מי שמשרתים, גם אם הדבר כמעט לא מסוקר. “יש לנו חבר משותף שהבן שלו שירת על מדים, ואף אחד בקהילה לא עשה לו רע. אבל על זה אף אחד לא מדבר”.
המעבר משיח הגיוס למקומי מגיע בבת אחת כשהמראיין מזכיר את פטירתה של ראשת העיר המיתולוגית, מרים פיירברג ז"ל. סלמה אינו מסתיר את המטען הרגשי. “הפטירה הייתה שוק. למרות מחלתה הקשה, זה הגיע פתאום”, הוא אומר. “שלושה וחצי חודשים לפני כן איבדתי את אימא שלי. זה פער קטן של זמן, אבל כשדיברתי איתך באותו יום, זה היה תחת תחושה קשה של אבדה לאומית ואישית”. סלמה מספר כיצד לאורך תקופת מחלת שתיהן שמרו הוא ופיירברג על קשר אישי עמוק. “היא הייתה גדולה מהחיים. היא ידעה איך להגיד דברים בצורה אסרטיבית, אבל תמיד הייתה בה אנושיות. היא דיברה איתי על איפה כדאי לטפל, איזה רופא, איזה פרופסור. זה היה כבוד גדול עבורי”.
הוא מתאר את הזיכרון הציבורי שנותר ממנה. “היא תיזכר כאישה דומיננטית, יפה, מתוקתקת, יודעת להגיד את הדברים הנכונים. זאת אבדה גדולה לעיר ולמנהיגות המקומית”. סלמה מדגיש כי למרות המחלוקות, מעולם לא תקפו אותה אישית. “מחלוקות תמיד היו. אבל אף פעם לא לגופו של אדם. תמיד לגופו של עניין. שמרנו על כבודה של מרים עוד לפני שנודע על מחלתה. זה הערך שלנו”.
בהמשך מתאר סלמה מפגש אחרון ומרגש עם פיירברג. “לפני שבועיים הייתי אצלה יחד עם אלון אלרועי. לא דיברנו מילה על פוליטיקה. רק על טובת המדינה והעיר. השיחה הייתה עמוקה, אנושית. אני שמח שזכיתי לפגוש אותה לפני שנפטרה”. הוא גם מגלה כי לאחר פטירת אמו, דיברו תכופות. “הייתה בינה לבין אימא שלי היכרות של שנים. תמכה, המליצה, הדריכה. זה מראה על גדלות”.
סלמה מספר על רגע סמלי שהתרחש לאחר הבחירות הקודמות. “בישיבת התקציב האחרונה, הגזבר שאל אותה אם לתת תקציבים שביקשנו. היא אמרה לו, באופוזיציה יש לי הרבה חברים. תעשו מה שמבקשים, הם דורשים דברים מהותיים. זה אומר הכל”.
לקראת הבחירות המתקרבות, שיתקיימו ב־20 בינואר, השיחה עוברת לפוליטיקה המוניציפלית. כאשר אורגד שואל על תמיכת קהילות מסוימות בסלמה, הוא עונה בזהירות אך בביטחון. “בפעם הקודמת הגעתי ל־40 אחוזים. מרים הייתה עם 42 או 43. הציבור של מרים לא התנגד לי מבחינה ערכית. להפך. אני חושב שהבסיס האלקטורלי לפעם הבאה הוא גדול מאוד”. הוא מדגיש כי נתניה אינה עיר של שסעים. “83 אחוזים הצביעו לי ולמרים יחד. זה מדבר בעד עצמו. נתניה היא מודל לחיים משותפים”.
לגבי הקשר שלו לקהילת צאנז, הוא עונה בחיוך מרוסן. “אני משתדל לקבל ברכת כהנים מאבא שלי”, אך מוסיף כי כל הקהילות בעיר ירצו בטובתה. “בסוף מדובר בעתיד נתניה. נצטרך להביא הרבה דם חדש, הרבה חשיבה חדשה, ובעיקר חיבור עמוק לתושבים”.
סלמה מציג תפיסה ברורה לגבי מצבה של העיר. “אנחנו בשוקת שבורה תקציבית. יש חוסרים גדולים באמצעים ובכוח אדם. מי שיהיה מחובר לשטח יביא את העיר להישגים. התושבים מכירים את הצרכים שלהם טוב יותר מכל גורם מקצוע”.
הוא מבטיח קמפיין נקי. “לא הייתה מילה רעה על מרים במשך כל השנה וארבעה חודשים של ההתמודדות. וזה יישאר כך. הבחירות יהיו בצל פטירתה, אבל הן יהיו הזדמנות אמיתית להביא הנה הנהגה מאחדת ומכבדת”.
