על רקע הדיון הציבורי בשחיקת משרתי המילואים, כתבנו מיכאל פרוסמושקין דיווח היום (שני) בתוכנית "יומן תשעים" בהגשת יוסי הדר על סיפורו של רס"ן (במיל') גיל-אור דמרי מהרצליה, שורד מסיבת הנובה, שלחם יותר מ-400 ימים במילואים כמפקד בגולני בגזרות עזה, לבנון וסוריה. בזמן שירותו הממושך, העסק הסביבתי שהקים קרס, החובות תפחו ליותר משני מיליון שקלים, ובני משפחתו אף נאלצו לעבור להתגורר בבית ההורים. בימים האחרונים השיקו חבריו, בסיוע עמותת קהילת שבט נובה וארגון SOS ישראל, את קמפיין גיוס ההמונים "כולנו גיל-אור".
>> לתרומה לפרויקט: "כולנו גיל אור"
הלוחם, גיל אור דמרי, סיפר בריאיון לתוכנית כי שירות המילואים הממושך לא אפשר לו לנהל את העסק. "כמו שאמרת, יש מאות ורבים של לוחמים עצמאיים שמתגייסים לחזית. כשאתה נמצא בתמרון, אתה לא יכול להתעסק בשום דבר שנמצא בבית", הסביר את ההדרדרות בעסק. לדבריו, הוא השלים 408 ימי מילואים, ולאחר הסבב הראשון עוד הצליח לשקם את העסק, אך בהמשך המשבר הכלכלי הלך והעמיק.
הוא סיפר הוא מיצה את כל מסלולי הסיוע האפשריים, אך הם לא הצליחו למנוע את הקריסה. "כל מה שיכולתי לקבל מהקרן של הצבא ביקשתי וקיבלתי, וכל מה שיכולתי לבקש מהמדינה מבחינת הפיצויים של המדינה קיבלתי", אמר, אך הסביר כי מודל הפיצויים לא שיקף את העלייה בהוצאות העסק. הוא הוסיף כי במשך תקופה ארוכה התמודד לבדו עם המצב, עד שחבריו ועמותת קהילת שבט נובה סייעו לו לצאת בקמפיין הציבורי.
>> לתרומה לפרויקט: "כולנו גיל אור"
בריאיון התייחס דמרי גם לבוקר טבח ה-7 באוקטובר, שבו שרד את מתקפת הטרור במסיבת הנובה. הוא סיפר כי בתחילה סבר שמדובר באירוע נקודתי, אך כשהחל הירי – הצליח להימלט מהמקום. "חמישה לשבע התחילו פתאום מקלעים", תיאר, "ברחתי חזרה לרכב ובנס הצלחתי להגיע לרכב", שחזר, "והצלחתי להיחלץ מהתופת". לדבריו, לאחר שהבין את ממדי האסון, התגייס למילואים והמשיך לשרת במשך מאות ימים. הוא קרא לציבור לחפש בגוגל את קמפיין "כולנו גיל-אור" ולסייע, וכן לפנות לעסק שהקים, המספק פתרונות לכוסות רב-פעמיות לאירועים.
