נתוני מדד החילוניות העירונית מציגים מפה מקומית, המשתרעת מצפון לגוש דן ועד לאזור חדרה וחריש. אף על פי שמדובר באזור גיאוגרפי רציף, שחלק ניכר מאוכלוסייתו מורכב מציבור חילוני וליברלי, המדיניות העירונית בכל רשות מקומית מייצרת חוויית שבת שונה לחלוטין. הפערים הללו ניכרים במיוחד בין ערים המקדמות מרחב ציבורי חופשי לבין יישובים סמוכים שבהם נשמרת השבתה כמעט מלאה בסופי השבוע.
בראש הדירוג האזורי ניצבת רעננה, שמציגה תפיסה מתקדמת של חופש בחירה ומרחב ציבורי פתוח בשבת. העיר מציעה מענה נרחב לציבור החילוני בסופי השבוע, החל מהפעלת פתרונות תחבורה ועד לעידוד אירועי תרבות וספורט. מיד אחריה מוצבת כפר סבא, שבה קיים מגוון נרחב של מוקדי בילוי, בתי קפה ופעילויות פנאי הפעילים לאורך כל השבת, לצד תמיכה עירונית בשמירה על אורח חיים חילוני וליברלי.
הבאה בתור היא נתניה, שמציגה תמונה מורכבת ומדורגת במרכז הטבלה. העיר מציעה מענה חלקי בלבד לפעילות פנאי עבור תושביה: מחד, קיימים בה אזורי מסחר ובילוי תוססים בסופי שבוע, בעיקר במתחמי החופים והפנאי; מאידך, חסרים בה פתרונות תחבורה עירוניים מוסדרים בשבת, והיא שומרת על הגבלות מסוימות בשכונות המגורים כדי לאזן בין האוכלוסיות השונות בעיר.
בחדרה ובכפר יונה, הפעילות ושירותי הפנאי נמצאים ברמה מצומצמת מאוד. בשתי הערים האלו כמעט ולא קיימים פתרונות תחבורה בסוף השבוע, מוסדות התרבות והפנאי העירוניים סגורים ברובם, והתושבים נדרשים להסתמך על רכב פרטי או לנסוע לערים שכנות כדי למצוא מקומות בילוי ומסחר הפתוחים בשבת.
אור עקיבא, חריש ופרדס חנה-כרכור שומרות על הצביון הדתי במרחב הציבורי, ופעילות הפנאי והמרכולים בהן מושבתת כמעט לחלוטין. ברשויות אלו חופש הבחירה בסופי השבוע מוגבל ביותר, כאשר בחריש ובאור עקיבא מדובר במדיניות עירונית המובילה לסגירה נרחבת של העסקים, ובפרדס חנה-כרכור מדובר במציאות שמותירה את הציבור החילוני ללא מענה עירוני מוסדר לשבת.
