ח״כ אושר שקלים מביא את דבריו ברדיו 90, כאשר החל לשוחח ראשית על פגישת ראש הממשלה בנימין נתניהו עם נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ, פגישה אותה הוא מגדיר "הישג יוצא דופן עבור ישראל". לדבריו, לומר שהפגישה הייתה מוצלחת זה אנדרסטייטמנט. "זו הייתה פגישה מדהימה לעם ישראל”.
ח"כ שקלים סבור כי המפגש משרת היטב את האינטרסים הלאומיים, ומביע תקווה כי תוצאותיו יורגשו במהירות: “בעזרת השם אנחנו נזכה מהפירות האלה כמה שיותר מהר”.
לדבריו, הפגישה שיקפה אמון הדדי עמוק בין שני המנהיגים, בעיקר בתחומים הביטחוניים. “ראינו תיאום ביטחוני, התייחסות לנושא עזה, ובראש ובראשונה את החזרה של רן גואילי, וכמובן גם את איראן ולבנון. היחסים בין ראש הממשלה לנשיא טראמפ הם נכס אסטרטגי”.
כאשר נשאל על הקשר בין טראמפ לנשיא טורקיה רג’פ טאיפ ארדואן, שקלים מודה כי מדובר בנקודה שאינה נוחה לו, אך מדגיש את מעמדו הייחודי של נתניהו בזירה הבינלאומית. “אני גם פחות אוהב את זה, אבל צריך לראות את התמונה המלאה. ראש ממשלת ישראל נפגש עם הנשיא האמריקאי כבר שש פעמים בפחות משנה. אתה רואה עד כמה טראמפ מחזיק ממנו יותר מכל מנהיג אחר בעולם”. לדבריו, “אין אף מנהיג אחר, כולל ארדואן האנטישמי, שמתקרב לרמת הקרבה הזו, ואני גם לא רואה מישהו שיכול להחליף את נתניהו במעמד הזה”.
בהמשך עובר שקלים לעסוק בזירה הפנימית ובסערה שעוררה אמירתו של השר בצלאל סמוטריץ’ בנוגע לבג”ץ. “עושים פה עניין גדול מדי ממטאפורה”, הוא אומר, אך מודה כי “בחירת המילים הייתה פחות ראויה”. עם זאת, הוא תוקף את מה שהוא מכנה צביעות: “איפה היו כולם כשדיברו על חבלי תלייה, על ראשים כרותים, כשהשוו את ראש הממשלה להיטלר? אז שתקו. עכשיו נתפסים למטאפורה אחת”.
לדבריו, הבעיה האמיתית אינה באמירה, אלא בהתנהלות בג”ץ עצמו. “בג”ץ לא סופר את רצון העם. הוא מתנהג בצורה דורסנית, אקטיביסטית על גבול המזעזע”. שקלים מבהיר כי לדעתו יש לכבד את החוק בלבד: “אם בג”ץ מוציא פסיקות בחוסר סמכות ובניגוד לחוק – גם הגיע הזמן שלא נכבד את הפסיקות האלה. החלטות של ממשלה נבחרת חזקות ורלוונטיות יותר מפסיקות שנעשות בלי סמכות”.
כשנשאל האם כשר ביטחון היה מכבד פסיקה בעניין סגירת גלי צה”ל, השיב ללא היסוס: “בוודאי שלא. הייתי סוגר את גל״צ”. לדבריו, אם שר פועל בניגוד לחוק יש מקום להתערבות, אך “זה לא מה שקורה. מוציאים פסקי ביניים בלי נימוקים משפטיים, בלי להישען על החוק”.
ח"כ שקלים טוען כי מערכת המשפט יצרה מציאות שבה הכנסת ונבחרי הציבור הפכו כמעט מיותרים. “מבחינתם יש חוק ויש דין. החוק הוא המלצה, והדין זה מה שבית המשפט קובע. אבל אין דבר כזה דין, יש חוק, והוא מעל כולם”.
בהקשר זה הוא מפנה גם ביקורת כלפי הקואליציה: “אנחנו לא עמדנו מולם מספיק חזק במשך שלושים שנה, ונרמלנו השתלטות עוינת. עכשיו פקעה סבלנותנו”. לדבריו, ייתכן שהפתרון טמון בחקיקת חוקה, אך גם כאן הוא סקפטי: “חוקי היסוד הם לא חוקה. מישהו הגדיר אותם ככאלה, ובראשם אהרן ברק. זה פלסטלינה”.
לצד הביקורת, מציג שקלים יוזמה חקיקתית אישית בתחום החברתי. הוא מספר על הצעת חוק שיזם, המאפשרת לפרילנסריות ובעלות עסקים קטנים להמשיך לעבוד בזמן חופשת הלידה, מבלי לפגוע בזכאות למענק. “תחשוב על קוסמטיקאית שמפסיקה לעבוד, הלקוחות הולכות והיא מאבדת את העסק. אחרי חצי שנה אין לה לאן לחזור”. לדבריו, קיים תקדים ברור מהמודל של משרתי המילואים, ולכן “אי אפשר לנהל חקיקה כשכל הזמן אומרים לנו: מה יקרה אם בג”ץ יפסול”.
בסוגיית ועדת החקירה לאירועי המלחמה, שקלים מביע חוסר אמון עמוק בוועדת חקירה ממלכתית. “אנחנו בעד ועדה שתזכה לאמון העם”, הוא מדגיש. לדבריו, ההצעה המקורית שלו הייתה להקים ועדה בעלת סמכויות זהות, בראשות אביגדור קהלני: “גיבור ישראל, אח שכול, אדם ישר והגון, שיכול לאחד סביבו קונצנזוס לאומי רחב”.
ח"כ שקלים מסביר כי בעיית האמון נובעת ממערכת המשפט עצמה. “מי שממנה ועדת חקירה ממלכתית הוא נשיא בית המשפט העליון, והיום אין נשיא שמקובל על כולם. השופט עמית לא מוכר על ידינו”. לשיטתו, תהליך המינוי עצמו לוקה בחוסר חוקיות, ולכן “אין אמון לא רק באדם כזה או אחר, אלא במערכת כולה”.
לדבריו, המטרה של מי שדורש ועדת חקירה ממלכתית ברורה: “לקבוע שנתניהו אשם ולהוציא אותו מהחיים הפוליטיים”. הוא מוסיף כי אם השמאל היה בשלטון, “ועדה כבר הייתה קמה מזמן, בלי פשרות ובלי 50-50”.
ח"כ שקלים מדגיש כי ישראל זקוקה לתשובות – למשפחות השכולות, לפצועים, למילואימניקים, לבעלי העסקים ולמפונים – אך אלה יתקבלו רק מוועדה שתזכה לאמון ציבורי רחב. “בלי אמון, אין משמעות למסקנות. והאמון הזה, לצערי, לא קיים כיום במערכת”.
