מיזם הנצחה חדש לזכרו של לוחם גולני ראם מאיר בטיטו ז״ל, תושב נתניה שנפל בקרבות 7 באוקטובר, הולך ומתרחב בימים אלה, מתוך יוזמה אישית של אמו דקלה, שבחרה להפוך את הכאב האישי לתנועה של אמונה, אחדות וזיכרון.
בריאיון מצמרר סיפרה דקלה ברדיו 90 על הרגעים האחרונים בחייו של בנה, רגעים שנחרטו בזיכרון הציבורי בעקבות הקלטה שהופצה ובה נשמעה שיחה בינה לבין ראם בזמן הלחימה. “ראם היה לוחם שמבין מציאות חירום ברמות הכי גבוהות”, אמרה. “כשאני מדברת עליו כילד, צריך להבין שזה ילד שמבין שהוא בתוך מלחמה. הוא ידע בדיוק מה קורה סביבו”.
ראם, לוחם בחטיבת גולני, היה בין הראשונים שנלחמו בגזרת עזה בבוקר 7 באוקטובר. לדבריה של אמו, הוא נלחם משעות הבוקר המוקדמות כחלק מצוות כרמל א’ על גדר המערכת. “הם היו הראשונים להבין את גודל האירוע”, סיפרה. “כל היום הוא נלחם בעוז, הרג עשרות מחבלים יחד עם הצוות שלו. כשהוא הגיע למוצב והתחמש מחדש, זה היה רגע שהוא התחיל לעכל את כל מה שעבר עליו, ואז הוא התקשר אליי”.
ההתרגשות שנשמעה בקולו של ראם בהקלטה, הסבירה דקלה, נבעה מהרגע האנושי הפשוט של שיחה עם אמא אחרי שעות של לחימה. “אחרי יום שאתה רואה בו את המוות מול העיניים, אתה מדבר עם האישה שהכי מבינה אותך והכי שם בשבילך. כולם דיברו עם האימהות שלהם באותו רגע. כולם גם בכו. החברים שלו סיפרו לי את זה אחר כך”.
מאז נפילתו של ראם, הפכה דקלה את ביתה בנתניה למוקד של התכנסות נשית מדי שבת. נשים מכל הגילים מגיעות לקריאת תהילים משותפת לעילוי נשמתו ולעילוי נשמת כלל חללי צה״ל. “אני פותחת את הבית, מכינה, טורחת, עורכת שולחן מלא בכיבוד, ונשים מגיעות מכל מקום”, סיפרה. “בנות שמונה עשרה יושבות ליד סבתות, כל אחת קוראת בקצב שלה, וכולן מסתכלות אחת על השנייה בעין טובה. זו אחדות אמיתית”.
לדבריה, הקושי הגדול ביותר מגיע לקראת סוף השבוע. “ימי חמישי ושישי מאוד קשים. אני רגילה שראם חוזר הביתה, שאני מכינה לו מטעמים ושומעת את הסיפורים שלו סביב שולחן שבת. אני שואלת את עצמי איך אני מכניסה שבת הביתה מתוך לב שלם. ואז אני אומרת לעצמי שהדרך היחידה היא לפתוח את הדלת ולתת לאור להיכנס”.
מתוך המפגשים הללו נולד מיזם “צבא ראם”, שמטרתו להרחיב את מעגלי ההנצחה והאמונה גם לערים נוספות. “אמרתי לעצמי שאם אני יכולה לשכפל את הדבר הזה בעוד מקומות, אני מעצימה את האנרגיה שאני שולחת לראם, ואני גם מבקשת מהקדוש ברוך הוא שיראה כמה אנחנו עובדים קשה”, אמרה. “מגיע לנו, כעם ישראל, לראות גאולה ונחמה”.
דקלה שיתפה גם בתפיסת עולמה האמונית, שמלווה אותה מאז האסון. “מהרגע הראשון ידעתי שאנחנו בידיים של הקדוש ברוך הוא. גם באותו יום אמרתי לו, הבן שלי הוא הבן שלך. כל מה שתחליט זה לטובתו. גם היום אני בביטחון מלא בכל החלטה שלו”.
לדבריה, המיזם פועל בגיבוי עמותת “צו החיים”, והיא מזמינה נשים נוספות להצטרף ולהקים קבוצות דומות ברחבי הארץ. “אני כאן בכל רגע ובכל נשימה כדי לעשות הכול להחזיר את ראם אליי, בדרך של אמונה, תפילה ואחדות”, אמרה. “אם מישהי שומעת ורוצה לקחת חלק, הדלת פתוחה”.
את הריאיון חתמה דקלה בהודיה ובתפילה. “עם כל הצער, אני גם בהודיה גדולה על כל מה שקורה, על האנשים, על החיבוק, על ההזדמנות לדבר. הלוואי והקדוש ברוך הוא יאמר לצרותינו די”.
