במהלך ראיון שנערך בתוכנית "יומן צהריים" עם המראיין יוסי הדר, התייחס בכיר השב"כ לשעבר עדי כרמי למתיחות ולמשבר החוקתי שפרץ בעקבות הפרסומים על כוונת ראש השב"כ לפתוח בחקירה ביטחונית נגד חברי כנסת וראשי מפלגות ערביות.
כרמי הגדיר את ההתרחשויות כמשבר חוקתי חמור והבהיר את הנהלים הנדרשים בטרם שירות הביטחון הכללי מנצל את סמכויותיו מול דרג נבחר. "אני רואה את זה כמשבר חמור מאוד", אמר כרמי. "אני חושב שאנחנו מדינת חוק, מדינה יהודית ודמוקרטית. אנחנו יודעים איך לבצע חקירות גם כנגד אנשי ציבור, גם כנגד חברי כנסת מכהנים, וגם כנגד בכירים במגזר הערבי והישראלי בכלל. ויש דרך לעשות את זה".
לדברי כרמי, המהלך היה חייב להיעשות בתיאום מלא עם כלל גורמי האכיפה והמשפט, במיוחד בתקופת בחירות רגישה. "כשאתה ניגש במדינה כמו שלנו לאירוע כזה ואתה רוצה לחקור כשב"כ, אתה צריך לעשות את זה בצורה מסודרת, ממוסמכת, במודיעין מוצק ובראיות, ולעמוד באופן משולב יחד עם המשטרה, הפרקליטות והיועצת המשפטית לממשלה", הסביר. הוא הוסיף והדגיש את גבולות הסמכות: "ראש שב"כ לא יכול להגיד 'אני רוצה לחקור' ולהוציא הודעה לציבור. הוא צריך להציג את זה בפני כל הגורמים המעורבים, וכאשר מדובר בתקופת בחירות – זה חייב להיות באישור יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית, השופט סולברג. אתה לא יכול כראש שב"כ להחליט על דעת עצמך".
כשנשאל על הנורמות הארגוניות בשירות והחשש משימוש בסמכויות נגד יריבים פוליטיים, הדגיש כרמי את חשיבות הבלמים הקייימים בארגון. "בשב"כ יש את ערכי השירות – אמינות, מקצועיות, אבל יש גם ערך מרכזי שנקרא 'ערך ריסון הכוח'. השב"כ מרוסן על ידי מספר גורמים: מבקר פנים, מבקר המדינה, הממונה השופט סולברג, והיועץ המשפטי של השב"כ", פירט. "שב"כ לא יכול לבוא ולהגיד 'אני רוצה לחקור'. כל פעילות מול אנשי ציבור או נבחרי ציבור חייבת להיות משולבת באופן יסודי עם המשטרה, הפרקליטות והיועמ"ש".
במהלך השידור התייחס יוסי הדר לדיווחים חדשים לפיהם ראש השב"כ מנסה להרגיע את הרוחות, מבהיר כי אין פגיעה בבחירות ומצהיר כי יפעל לפי הוראות היועצת המשפטית לממשלה. כרמי בירך על הדברים ואמר: "בהחלט, הוא מבין שהדברים תופסים נפח. בעידן התקשורת והרשתות שהכל אונליין, כל אמירה צריכה להיות שקולה ומחושבת. יש בקצה ציבור שלא בדיוק מבין את כל הפרטים, ושומע שראש השב"כ רוצה לחקור ולא נותנים לו – וזה לא נכון. צריך להבהיר ולהסביר את הדברים מבחינה מקצועית".
לסיום, התייחס כרמי לשיעורי ההצבעה הגבוהים בחברה הערבית והדף את הטענות על מעורבות או השפעה זרה: "כאן יש ציבור של למעלה מ-21% במדינת ישראל שיש לו את הזכות להביע עמדה. כששואלים מה קרה פתאום שהציבור הזה הגיע לקלפיות, אולי נשאל את עצמנו מה עבר עליו בארבע השנים האחרונות? מספר הרציחות עלה, משפחות הפשע משתוללות, אין ביטחון אישי והם רוצים לחיות, לעבוד ולהשפיע. איזה גורם חיצוני השפיע עליהם? ממש לא. הממשלה צריכה לשאול את עצמה מה היא עשתה למען הציבור הזה".
