"הם רוצים להמשיך לייצר צנטריפוגות ולא מוכנים לדבר על טילים בליסטיים"

ערב חידוש השיחות בז’נבה סביב תוכנית הגרעין האיראנית, אומר מומחה ופרשן לענייני איראן, בני סבטי, מהמכון למחקרי ביטחון לאומי כי לפי התנהלות הדברים עד כה, הסיכוי להסלמה ותקיפה גובר על הסיכוי להסכם.

לדבריו, האיראנים אינם מגיעים לשולחן המשא ומתן עם הצעות משמעותיות או גמישות חדשה. “לפי מה שפורסם, האיראנים לא מגיעים עם שום דבר חדש. מעט מאוד מחוות, באמת ברמות מינימליסטיות”. כדוגמה הוא מציין הצעה להקפאת ההעשרה ברמה הגבוהה למספר שנים, כאשר קיימים הבדלי גרסאות אם מדובר בחמש או שבע שנים, אך במקביל התעקשות להמשיך העשרה לרמות של שלושה עד חמישה אחוזים. “זה לא מתקיים ולא מתאים לדרישה האמריקאית של אפס אחוז. הם גם רוצים להמשיך לייצר צנטריפוגות, וזה לא עומד בדרישה, וכמובן שלא מדברים על טילים, שזה הפך להיות מוקד המחלוקת”.

לדבריו, ארצות הברית וישראל מתעקשות לכלול גם את סוגיית הטילים, בעוד שטהרן מסרבת לדון בכך. במקביל, ארצות הברית ממשיכה לצבור כוחות באזור, אך הנשיא טראמפ נמנע בשלב זה מתקיפה. באשר לאפשרות של שינוי משטר מבפנים, הוא מעריך כי הסיכויים לכך נמוכים ללא תמיכה חיצונית או תקיפה. “מבפנים הסיכויים מאוד נמוכים, בלי תקיפה או בלי איזושהי תמיכה חיצונית אמריקאית. במסורת האיראנית המשטרים התחלפו כשהיו גם סיוע מבחוץ”.

הוא דוחה דיווחים על ניסיונות הפיכה פנימיים ואומר כי “כל השמועות האלה הן כנראה לא נכונות”. עם זאת, לדבריו, תקיפה חיצונית עשויה לשמש זרז למחאה הפנימית. “תקיפה יכולה לתת עוד יותר תקווה למפגינים שחזרו לאוניברסיטאות לפחות. זה יכול להיות משהו סימבולי אפילו לטובת קידום והלהבת הרוחות בתוך איראן. אנשים ציפו אפילו לתקיפה סימבולית”.

ברקע השיחות והמתיחות הביטחונית, המצב הכלכלי באיראן ממשיך להחריף. לקראת ראש השנה האיראני, נורוז, תקופה המאופיינת בצריכה ובהתחדשות, מתקשים אזרחים רבים לעמוד בהוצאות. “האיראנים איבדו את כוח הקנייה”, הוא אומר, ומוסיף כי במקביל רבים באיראן מביטים לעבר ישראל בעין חיובית. “העם האיראני אוהד אותנו באמת. הם רואים את ישראל השמחה, השופעת, הרווחית מאוד, ומסתכלים עלינו בעין אוהדת ולא בעין של עוינות”.

לדבריו, השינוי ניכר במיוחד בעשורים האחרונים. “בגלל הרשתות החברתיות, האיראנים התהפכו ב־25 השנים האחרונות”. הוא מציין סקרים שלפיהם כ־70 אחוזים מהאיראנים אוהדים את היהודים ואת מדינת ישראל, לצד שיעורים גבוהים של התנגדות למשטר. “הם לא רוצים את תוכנית הגרעין, לא את הטילים, בטח שלא את הטרור והפרוקסי”.

באשר למחאה המתחדשת, בעיקר באוניברסיטאות, הוא אומר כי ניכרים סימנים לארגון פנימי. “אתה רואה שיש ארגון ויש סוג של חיילים למחאה הזאת”. עם זאת, בכל הנוגע לנסיך הגולה רזא פהלבי, הוא מעריך כי כוחו בעיקר סמלי. “יש לו סוג של סימפתיה בתוך איראן, אבל אין לו את הארגון הפנימי שיכול באמת להפיל את המשטר. הוא יכול להיות סמל של השינוי”.

לסיכום הוא מדגיש כי הכדור מצוי כעת במגרש האמריקאי. “אם האיום בשיחות יהפוך להיות יותר רציני ומישהו ישבור שם את הכלים ויגיד שהאיראנים לא רציניים, זה כבר יותר ממה שקורה עכשיו. אבל מה שטראמפ יחליט, זה מה שיכריע”.