העימות סביב סגירת בתי הכנסת בעיר מגיע לשיאו. לפי הרב לוי, מדובר במאבק אמוני ולא רק פוליטי. “המבנה המדובר הוקם קצת לפני הקורונה עקב צורך ציבורי ברור”, הסביר בהתייחסות לסגירת האוהל ברחוב רמב”ן. לדבריו, העירייה אף סיפקה למקום חשמל, מים ושירותים. “הייתה אהדה מצד ראשת העיר, אבל כעת פתאום מתנערים”. כאשר נטען כי באזור קיימים 24 בתי כנסת בטווח של 700 מטר, הרב לוי משיב בתקיפות: “אם היו אומרים לך לסגור את בית הכנסת שלך אחרי 30 שנה כי יש אחד 700 מטר משם, איך היית מגיב?” לוי אינו מסתיר את הביקורת שלו כלפי הקואליציה העירונית שסיעתו חלק ממנה: “יש קווים אדומים. אנחנו כמעט שם. אבל לא פרשנו, כי אנחנו לא פוליטיקאים. אנחנו מייצגים ציבור ענק”.
“לא מודאג מהרפורמים – אין להם דור שני”
בנוגע לחשש הציבורי מקהילות רפורמיות שיבקשו להקים בתי תפילה בעיר, הרב לוי משיב באדישות מעורבת בביטחון עצמי. “אני לא מכיר רפורמים”, אמר, ואז הוסיף באנקדוטה היסטורית: “בניו יורק הקימו טמפל רפורמי בתחילת המאה הקודמת. מאה שנה אחרי זה לא הגיע אף אחד לכנס של הנינים. אין דור שני לרפורמים”. לדבריו, אם יוגש מכרז לקהילות, “אם החוק לצידם, לצידם. אני לא עוסק בעתיד. אני מגיש את העמותות שלנו ומקווה לטוב”.
גיוס חרדים? “רק תחת פיקוד של יראי שמיים”
במישור הארצי, הסוגייה הבוערת ביותר, גיוס בחורי ישיבה, זוכה להתייחסות חדה מהרב לוי. “שוויון בנטל? אז שכל חילוני בן 18 יבוא ללמוד שלוש שנים תורה ואז נדבר על גיוס”, לדבריו, אין מנוס מיחידות צבאיות ייעודיות: “אנחנו מוכנים להתגייס לצבא, אבל רק לצבא שבראשו יעמוד אדם חרדי ירא שמיים, שגדולי הדור סמכו עליו”. הוא מוסיף כי “80% מהחרדים שהתגייסו כחרדים, מחללי שבת בפועל”.
על רקע קריאתו לשילוב יחידות ייחודיות כדוגמת “נצח יהודה”, מבהיר הרב: “אנחנו לא נפקיד את ילדינו בידי מפקדים שחיים לפי ערכים שאינם דעת תורה. צה”ל הוא כור היתוך של חילוניות, ואנחנו לא יכולים להיות חלק מזה”.
החזון: “עשרה אחוז לומדי תורה – כמו שבט לוי”
לוי מעלה טיעון היסטורי ואידיאולוגי: “שבט לוי היה עשירית מעם ישראל – והיה חוד החנית. כיום, מתוך 18 מיליון יהודים בעולם, יש רק כ-120 אלף לומדי תורה. זו לא דרישה מוגזמת”. ובכל זאת, ברגע של פשרה, הוא מודה: “אם תוקם יחידה צבאית שבה כל הפקודות ניתנות לפי דעת תורה, אפשר יהיה לדבר”.
“אני לא דואג מהעתיד – רק מתכנן את ההווה”
לסיום, הרב לוי שב ומחדד את עמדתו: “אני לא דואג מה יקרה מחר, אני עסוק בהווה. לדאוג שיהיה איפה להתפלל, שיהיו לומדי תורה, ושנעביר את היהדות לדור הבא. בזה צריך לעסוק”.
הקשיבו לריאיון המלא
