השנה כבר התחילה ולישי מנור בן ה-6 שעלה לכיתה א' בחינוך המיוחד, עדיין נאלץ להישאר בבית מפאת חוסר שיבוץ מתאים.
אמו, יפה, החליטה להלביש אותו בחולצה עם הכיתוב "גם לי מגיע תיק על הגב; משבצים אותי איפה שיש מקום, לא איפה שצריך" ולקחה אותו לבניין עיריית נתניה.
יפה טוענת כי בעקבות כשלים במערכת ההרשמה והשיבוץ העירונית, בנה נותר ללא מסגרת חינוכית מתאימה ויושב בבית מתחילת שנת הלימודים.
על פי טענת האם, בטופס העדיפויות (טופס 14) דירגה את בתי הספר "מורשה" ו"השחר". לאחר שמצאה כי בית ספר "מורשה" אינו הולך לקראת צרכיו הלימודיים והרגשיים של בנה, ביקשה לחזור לאפשרות השנייה, בית ספר "השחר", אך נמסר לה כי האפשרות נסגרה וכי אין בו מקום פנוי. לחלופין, הופנתה המשפחה לבית ספר נוסף אחר, מסגרת שלדברי האם אינה הולמת כלל את אופיו וצרכיו של הילד, ומצריכה נסיעה בהסעות שאינה מקובלת עליה.
"הילד שלי עדין והמסגרת שהציעו לו פשוט לא מתאימה לו", אומרת האם בכאב. "הוא יושב בבית כבר שבועיים, ובעירייה עוד עושים לי שרירים ומאיימים עליי שאני חייבת לשלוח אותו במיידי דרך אישור חוזר מנכ"ל. אין להם שום זכות להכריח אותי לשלוח את הילד לבית ספר שלא מתאים לו. ראש העיר התרברב בתקציב של 70 מיליון שקלים לחינוך המיוחד, בזמן שהילד שלי ועוד ילדים רבים יושבים בבית".
האם דורשת מהרשות למצוא לבנה פתרון הולך ונגיש בתחומי העיר נתניה – כיתת תקשורת בבית ספר רגיל בליווי סייעת אישית.
כמחאה על היעדר המענה, הגיעה האם לבניין העירייה והבהירה כי אין בכוונתה לעזוב עד שיימצא פתרון יציב: "אם לא תימצא לו מסגרת, בניין העירייה יהיה הבית ספר שלו. אני אבוא לכאן בכל יום. אנחנו לא אנשים שקופים, וישי הוא לא ילד שקוף. הוא ילד מיוחד מגיע לו חינוך כראוי".
מעיריית נתניה נמסר בתגובה: "המקרה מטופל במלוא תשומת הלב. לצערנו, הוצעו לאם עוד בתחילת הדרך שני בתי ספר: בית הספר מורשה ובית הספר השחר, אולם האם סרבה לשניהם. שני בתי הספר מבוקשים מאד ומספר התלמידים לשיבוץ גדול. מאוחר יותר הילד שובץ בבית אקשטיין בתל יצחק ואף הוצע לילד תוכנית אישית מיוחדת בבית הספר עם מוגנות מקסימלית ומפגש עם הצוות להיכרות, וגם כאן האם סרבה. מנהל אגף החינוך המיוחד במנהל החינוך נפגש עם האם מספר פעמים, הסביר לה את מורכבות השיבוץ ועושה הכול בכדי שניתן יהיה לשבץ את בנה".
