שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה וחברת הקבינט המדיני־ביטחוני, גילה גמליאל, מתייחסת בריאיון לרדיו 90 למהלכים האחרונים בזירה העזתית, למעורבות הבינלאומית, למשבר סביב מערכת המשפט ולסוגיות פנים וביטחון נוספות, ומדגישה כי הממשלה פועלת בעקביות להשגת מטרות המלחמה ולשמירה על ריבונותה של ישראל.
בפתח הדברים דוחה גמליאל את הטענה שלפיה פתיחת מעבר רפיח בוצעה ללא החלטה מסודרת של הקבינט. לדבריה, “לגבי רפיח הייתה כבר הצבעה בעבר, כחלק מההסכם להשבת החטופים החיים והחללים, ושם נאמר במפורש שמעבר רפיח ייפתח לאחר מיצוי כל ההליכים להחזרת החללים”. היא מוסיפה כי “כרגע מתבצעת פעילות של צה״ל לקידום החזרת רן גוילי ז״ל, ואנחנו כולנו מקווים שהמאמצים יישאו פרי והוא יובא לקבורה ראויה בארץ”. לשיטתה, מאחר שההסכמות התקבלו בעבר, “לא היה צורך בהצבעה מחודשת בקבינט”.
בהתייחס לביקורת שנשמעה משרים בקואליציה על הכנסת הרשות הפלסטינית לתמונה, אומרת גמליאל כי הדברים מוצאים מהקשרם. “אני לא הולכת לפרשן אמירות שנאמרו או לא נאמרו בקבינט. אני יכולה לומר בצורה חד־משמעית שכרגע ישראל שולטת בכ־53 אחוזים משטח הרצועה עד הקו הצהוב, ושם יש שליטה מלאה ופירוז מתמשך של המנהרות”. לדבריה, גם בשטח הנותר “אנחנו פועלים ונמשיך לפעול למידור חמאס, הן שלטונית והן צבאית”.
גמליאל מתעקשת כי מטרות המלחמה לא נזנחו. “יש מטרות מלחמה ברורות, אנחנו עקביים ונחושים לגביהן”, היא אומרת, ומוסיפה כי פירוק חמאס מנשקו הוא תהליך מורכב. “זה לא קורה ברגע. הנשיא האמריקני, שהוא החבר הכי טוב של מדינת ישראל, ביקש לנסות לקדם את פירוק חמאס בדרכי נועם. אמרנו לו, תנסה. אם זה יצליח ויפתיע אותנו לטובה, אשרינו. ואם לא, נידרש להשלים את המלאכה בדרך צבאית, עם מנדט בינלאומי רחב”.
לשאלת המעורבות של טורקיה וקטאר, מדגישה השרה כי “אין צבא טורקי או קטרי בתוך הרצועה”. לדבריה, המהלך שמקדם הנשיא טראמפ נועד לייצר פלטפורמה בינלאומית חלופית לאו״ם, “שממנה נגזרות ועדות תפעול שונות”. היא מודה כי קיימים חילוקי דעות בין ישראל לארצות הברית, אך מבהירה כי “זה לגיטימי גם בין חברים, וראש הממשלה מנהל את הדברים בצורה הטובה ביותר”.
בנוגע לתפקוד הקבינט, גמליאל דוחה את הטענה כי מדובר בחותמת גומי. “הקבינט קבע את מטרות המלחמה ואת חמשת העקרונות לסיומה. הוא זה שמנהל את המדיניות, את סדרי העדיפויות ואת ההחלטות האסטרטגיות. הפעילות המבצעית השוטפת היא לא תפקידו”.
בהתייחס לדוח הצוללות שפורסם, ציינה כי טרם הספיקה לקרוא אותו לעומק, ולכן “לא אתייחס לדברים בלי קריאה מסודרת וראויה”.
במעבר לזירה הפוליטית והציבורית, מתייחסת גמליאל לתופעת הפייק ניוז והבינה המלאכותית במערכות בחירות. “אני עצמי ראיתי סרטון מזויף שבו כביכול אני נואמת בכנסת ואומרת דברים שמעולם לא אמרתי. רק אחרי פנייה של עורך דין הסרטון הוסר”, היא מספרת, ומזהירה כי “המורכבות הזו תלך ותגדל, וצריך לקבוע סטנדרטים מוסריים וכללים חוקיים, גם דרך ועדת הבחירות”.
באשר לאיראן, גמליאל נמנעת מלהתייחס ישירות לאפשרות של תקיפה אמריקנית, אך מציירת תמונה קשה של המצב הפנימי במדינה. “העם האיראני עבר רצח עם של ממש, עם עשרות אלפי הרוגים, עיוורים ופצועים. הכלכלה שם קורסת, אין מים, והסנקציות רק יחריפו את חוסר התקווה. זה רק עניין של זמן עד שהמשטר הזה לא ישרוד”. עם זאת היא מדגישה כי “ישראל צריכה להיות ערוכה לכל תרחיש, ולהישמע להנחיות פיקוד העורף בזמן אמת”.
השרה מגינה בחריפות על המהלכים שמוביל שר המשפטים יריב לוין נגד היועצת המשפטית לממשלה. לדבריה, “יש פגיעה קשה בכוח של הכנסת, והריבון, הציבור, נפגע. הממשלה רוצה לממש מדיניות, ובמקום לקבל ייעוץ משפטי מסייע, היא מתמודדת עם יועצת שפועלת כראש אופוזיציה”. היא טוענת כי “היועצת פועלת בניגוד לחוק, ובג״ץ לא פעם ולא פעמיים ביטל את החלטותיה”.
לשיטתה, אין מדובר בסכנה לשלטון החוק אלא בהפך. “סכנה לשלטון החוק קיימת כשאחת הרשויות פועלת לא על פי החוק. אף אחד לא מעל החוק, אבל גם בית המשפט לא יכול לפרש חוק ברור בצורה אקטיביסטית שלא תואמת את לשונו”. גמליאל מבהירה כי היא תומכת במהלך כולל של הסדרת היחסים בין הרשויות. “צריך לחוקק חוק יסוד החקיקה, לקבוע גבולות גזרה ברורים, להסדיר את מעמד היועצת המשפטית ולחזק פיקוח על הפרקליטות. אי אפשר להשלים עם אלפי מעצרי שווא ועם פגיעה מתמשכת באזרח הפשוט”.
בסיום הריאיון מתייחסת גמליאל לפעילות משרדה ולשבוע החלל. “השבוע הגיעו לישראל אסטרונאוטים ואסטרונאוטיות מכל העולם, נפגשו עם תלמידים ועם שר החינוך. אנחנו מקיימים כנס חלל בינלאומי ומציבים את התחום הזה כיעד לאומי”. היא חושפת כי חתמה על הסכם עם נאס״א לעשר שנים, וכי מקודם פרויקט להוצאת האסטרונאוטית הישראלית הראשונה לחלל. “זה ייצור מודלים לחיקוי לילדות ולילדים בישראל, ויחזק גם את התעשייה, גם את הביטחון וגם את העתיד האזרחי שלנו”, סיכמה.
