בריאיון מקיף וחד ל"רדיו 90", משתפת חברת הכנסת יוליה מלינובסקי מטעם מפלגת "ישראל ביתינו" את תקוותה כי נסיעתו של בנימין נתניהו לארה"ב הינה נסיעה משיקולים פוליטיים פנים ארציים. "אנו נתאחד שוב כפי שהתאחדנו במבצע "עם כלביא"", אך היא חוזרת ומדגישה כי כולה תקווה שמטרת נסיעתו של ראש הממשלה תהיה למען מטרה זו ולא למען מטרות אחרות. “איראן זה אירוע קיומי. אסור להפוך את זה לאירוע פוליטי, ואני באמת מקווה שראש הממשלה פועל אך ורק לפי האינטרס הלאומי-ביטחוני שלנו”, אמרה.
לדבריה, האיום אינו תיאורטי: “מה טילים בליסטיים יכולים לעשות לנו אנחנו יודעים. שום דבר טוב לא מצפה לנו מהמשטר האיראני, שהוא משטר על גבול הפרנואידיות בכל מה שקשור לישראל”. היא הוסיפה כי התקווה שלה היא שהנסיעה לוושינגטון תניב תוצאות ממשיות, אך הזהירה מפני שיקולים זרים: “אם יש כאן אפילו ריח של שיקול פוליטי פנימי, זה פשוט חרם עלינו”.
ביחס למצב בעזה, מלינובסקי תיארה תמונה קשה במיוחד בעקבות ביקורה במעבר כרם שלום, לשם הגיעה יחד עם יו”ר ישראל ביתנו אביגדור ליברמן. היא סיפרה על חסימת משאיות סיוע, לא כאקט סמלי אלא מתוך זעזוע ממה שראו בשטח. “מעבר כרם שלום הורחב בצורה בלתי רגילה בהחלטת ממשלת ישראל. הושקעו שם מיליונים, בנו חניות ענק למשאיות, וזה פשוט לא ייאמן”, אמרה. לדבריה, המשאיות נכנסות ללא בידוק ביטחוני משמעותי, וחלק מהסחורות מגיעות ישירות מלב עזה. “אם פעם הכסף הקטארי עבר במזוודות, היום הוא עובר במשאיות. כולנו משלמים מס חמאס, אזרחי מדינת ישראל מממנים את זה בפועל”.
לטענתה, מדינת ישראל לא למדה את לקחי העבר. “זה שקט לטווח קצר ופגיעה בביטחון לטווח ארוך. מה שאני ראיתי שם זה הכנה לשבעה באוקטובר הבא”, אמרה בחריפות. הפתרון, לשיטתה, ברור: “אנחנו חייבים להוריד מעצמנו את האחריות האזרחית על עזה. האחריות הביטחונית צריכה להישאר בידינו, עם חופש פעולה מלא לצה״ל, אבל חשמל, מים, סיוע אזרחי – זה לא צריך לעבור דרכנו”. היא הוסיפה כי בפועל כבר נוצרה מציאות של מדינה פלסטינית בעזה: “ברפיח נותנים חותמת של ‘מדינת פלסטין’. זו לא סמנטיקה, אלה עובדות בשטח”.
במעבר לזירה הפוליטית, התייחסה מלינובסקי לאישור חוק ההסדרים ולהתקדמות התקציב, והביעה הערכה כי התקציב יעבור אך חוק הגיוס לא. “יש מיליארדים בתקציב למפלגות החרדיות, אבל חוק הגיוס שהם רוצים הוא לא חוק גיוס אלא חוק השתמטות”, אמרה. לדבריה, הדרישות שמונחות על השולחן אינן עומדות בשום אמת מידה דמוקרטית או משפטית: “אפשר להיות עריק ולהמשיך לקבל הכול, הסנקציות הן על הנייר, ואין אפילו מנגנון פיקוח”. היא צופה כי החוק, אם יעבור, ייפסל בבג”ץ: “ואז יהיה פיצוץ פוליטי גדול, אבל רק אחרי שהתקציב כבר עבר”.
באשר לבחירות, מלינובסקי סבורה שהמערכת הפוליטית צועדת אליהן, גם אם בדרך מפותלת. “נראה הצגות, צעקות, איומים – ובסוף התקציב יעבור. אחר כך, סביב חוק הגיוס, הכול יתפוצץ וילכו לבחירות בהסכמה כזו או אחרת”, העריכה. היא הדגישה כי בעיניה אין פתרון חלקי: “אין דבר כזה חוק סלקטיבי. כולם צריכים להתגייס – חרדים, חילונים, ערבים. אחר כך הצבא יחליט מי משרת ואיפה, אבל החובה צריכה להיות על כולם”.
לסיום פנתה לציבור המצביעים וקראה להימנע מהצבעה למפלגות זמניות או “מפלגות אווירה”. “זה פשוט זריקת קולות לפח”, אמרה. לדבריה, יש צורך באג’נדה ברורה וקווי יסוד משותפים באופוזיציה, במיוחד בנושאים כמו גיוס, חינוך, לימודי ליבה וחוקה. “אנשים צריכים לדעת בדיוק על מה הם מצביעים, ולא לגלות בדיעבד שהמציאות שונה לחלוטין. תהיו בטוחים בהצבעה שלכם – זה קריטי לעתיד המדינה”.
