חבר הכנסת גלעד קריב ממפלגת הדמוקרטים לא מתבלבל לרגע. גם כשפותחים איתו בשיחה על שינוי שם המפלגה ועל הגעגוע למותג ההיסטורי של מפלגת העבודה, הוא מבקש להזכיר שהשמות פחות חשובים מהמהות. “בפוליטיקה מה שחשוב זה ערכים”, הוא אומר. “בן־גוריון לא עמד בראש מפלגת העבודה, אלא בראש מפא״י. שמות משתנים, אבל האחריות הציבורית נשארת”.
כעורך דין בהכשרתו, קריב מציב את עצמו בחזית המאבק נגד מה שהוא מכנה “דהירה מסוכנת למהפכה משטרית”. לדבריו, בניגוד לניסיון הרפורמה שלפני 7 באוקטובר, הפעם הממשלה פועלת בכמה חזיתות במקביל. “זו הרעשה ארטילרית פרלמנטרית”, הוא מתאר. “לא רק מערכת המשפט, אלא גם חקיקה בתחום התקשורת, חוקי השתמטות, הרחבת סמכויות בתי הדין הרבניים. הכול קורה בו־זמנית”.
הנקודה המסוכנת ביותר, לשיטתו, היא המהלך שמובילים יריב לוין ושמחה רוטמן לצמצום מעמד היועץ המשפטי לממשלה. “זה לא ניסיון לפתור מחלוקת מקצועית”, הוא מבהיר. “זה ניסיון לעלות עם דין וחשבון על כל שומרי הסף”. קריב מדגיש שהיועץ המשפטי אינו “היועץ של ראש הממשלה”, אלא של ממשלת ישראל ושל הציבור כולו. “חובת הנאמנות הראשונה שלו היא לספר החוקים ולציבור הישראלי”.
לטענתו, הניסיון לצייר את הייעוץ המשפטי כגורם שחוסם מדיניות הוא מניפולציה. “95% מהצעדים שהשרים נוקטים בהם, כשהם בכלל טורחים לתפקד, נעשים בעזרת היועצים המשפטיים. אם תבקש ממני עשרים מקרים שבהם היועצת המשפטית סיכלה מדיניות – לא תגיע לעשרים”. הבעיה האמיתית, לדבריו, היא במקרים שבהם הממשלה מבקשת לפעול בניגוד לחוק. “מה מצפים? שהיועץ ייתן לזה הכשר? שהחוק יהפוך להמלצה בלבד?”.
גם בדוגמאות הקונקרטיות קריב לא מהסס. סוגיית גיוס החרדים, למשל, היא בעיניו מקרה ברור של הפרת חוק. “צה״ל אומר שהוא צריך לוחמים כדי להגן על כולנו, והממשלה לא עומדת בהוראות החוק”. גם סביב גלי צה״ל הוא מבקש לדייק. “הייעוץ המשפטי לא אמר שאסור לסגור את התחנה. הוא שאל שאלות על הדרך, על ההליך, על הצורך בחקיקה. זה בדיוק תפקידו – לשמור על האינטרס הציבורי”.
מעבר לוויכוחים המשפטיים, קריב מבקש להחזיר את הדיון למה שהוא רואה כמציאות היומיומית של האזרחים. “אנחנו שלוש שנים לתוך כהונת הממשלה, שנתיים של מלחמה, ובמה הקואליציה מתעסקת?”, הוא שואל. “קריית שמונה חריבה, בתוך 12 שעות נרצחו ארבעה אזרחים ישראלים, כולל אב ובנו, והמילואימניקים בקריסה מוחלטת”.
לדבריו, תחושת הכישלון מורגשת כמעט בכל תחום אזרחי. “יוקר המחיה, הביטחון האישי, הכבישים, הסופר – אתה באמת מרגיש שהממשלה הזאת עובדת כדי לשפר את מצבך?”. קריב דוחה את הטענה שמצב הביטחון טוב יותר. “צר לי לומר, מצבנו הביטחוני לא טוב יותר ממה שהיה ערב 7 באוקטובר. לנסות למכור סיפור אחר זו אשליה”.
“במקום לעסוק באסטרטגיה, ראש הממשלה נגרר אחרי אחרים. הגענו למצב שבו ראש ממשלת ישראל נאלץ להתנצל בפומבי על חיסול של ארכי־טרוריסט. זו לא הנהגה, זו סטייה מסוכנת מסדרי העדיפויות”.
קריב אולי מייצג מפלגה עם שם חדש, אבל את תפקידו הוא רואה בצורה מסורתית מאוד. “120 חברי כנסת, ובעיקר השרים, צריכים לשאול את עצמם שאלה אחת פשוטה”, הוא אומר. “האם אנחנו באמת משרתים עכשיו את האזרחים – או רק עסוקים בעצמנו”.
