שכונת גבעת אולגה בחדרה, אחת השכונות הוותיקות והצפופות בעיר, עומדת בפני קריסה תשתיתית ותחבורתית. כתבנו איתמר רותם דיווח היום (שלישי) בתוכנית "יומן תשעים" בהגשת משה גבאי כי תושבי האזור הוותיק מתארים מציאות יומיומית בלתי אפשרית: מדרכות חסומות לחלוטין על ידי רכבים ופחים שבורים, תשתיות מוזנחות ועומסי תנועה כבדים שהפכו למלכודת בטיחותית. בעוד העירייה מקדמת מגדלי מגורים של למעלה מ-20 קומות בלב השכונה, התשתיות הקיימות ברחובות הצרים, כמו מבצע קדש והרב ניסים, אינן מסוגלות לשאת את העומס הנוכחי, ובוודאי לא את מאות הרכבים שצפויים להתווסף בקרוב עם אכלוס המגדלים החדשים.
ליאור, תושבת האזור הוותיק בשכונה, תיארה בשידור את תחושת הרשלנות והסכנה המלווה את גידול ילדיה בשכונה. היא ציינה כי בשל חסימת המדרכות על ידי רכבים ופחים, היא נאלצת לרדת עם עגלות ילדיה לשולי הכביש, דבר המסכן את חייהם באופן יומיומי. לדבריה: "כמה זה חמור לכדי כך שאני מרגישה רשלנית, כאימא, כחובתי עבור הילדים שלי. אני חושבת שאלה לא תנאים ראויים לבני אדם. אני מגדלת כאן ילדים קטנים, אנחנו נאלצים ללכת על הכביש".
מעבר למצוקת התנועה, ליאור התריעה על מפגע תברואתי חמור הנובע מפחים לא תקינים ופסולת הנערמת ברחובות, המושכת מזיקים ומסכנת את בריאות הציבור. היא סיפרה על אדישות מצד העירייה ומנהלת השכונה, שסוגרות פניות ללא טיפול ממשי. לדבריה, "אני העליתי באינספור פניות שנסגרו, באפס מענה. יש לנו שכן נכה שגם הוא נאלץ להשתמש בשולי הכביש כי אין מדרכה תקינה לציבור. אין מדרכה", הוסיפה, "התעלמות מוחלטת. אני מקבלת תשובות ממנהלת גבעת אולגה, שהעירייה למעשה זה השלוחה שלה, נקרא לזה כך. העירייה הציבה פה שלוחה שנקראת המינהלת. הם חוזרים לפניות שלי ואומרים לי: 'זה מה יש'".
ליאור סיפרה על המחדל התברואתי שנגרם בשל המצב: "עכברים ומכרסמים נוספים שמגיעים אלינו לפחים, כי הפחים שבורים. ולכל תושב יש פח אחד, אבל הרבה נפשות חיות באותו בית, ויש הרבה שקיות אשפה מחוץ לפח. אותם מכרסמים מגיעים בלילה ופשוט פורעים את שקיות האשפה. אנחנו קמים לבוקר של רחוב מלא בפסולת, הכול מתועד בתמונות", תיארה, "את הפחים הלא תקינים האלה יש להחליף לפח מוטמן, מרכזי, שישרת את כל תושבי רחוב מבצע קדש, שחיים בתנאים הלא ראויים והמאכזבים האלה".
בתגובה לטענות, מסרה עירייה חדרה כי הנושא מוכר ומטופל, וכי תוכניות התחדשות עירונית כוללות חידוש תשתיות ופתרונות תחבורה. אולם, ליאור דחתה בשידור את התגובה וטענה כי מדובר בהבטחות ריקות ללא אופק קונקרטי: "לא דובים ולא יער, שום תוכנית מוצקה שאפשר להישען עליה. אנחנו עדיין חיים בפסולת. המאבק שלנו צודק, הוא צריך להישמע, ואנחנו צריכים לקבל תשובות קונקרטיות שיוכלו לאפשר לנו לראות אופק".
